''אבא אומר לפעמים לא''...

אני מניח שסיפורים על אמונה ובטחון בה' לא חסרים, אבל אנסה לצייד אותך בכמה מילים. ראשית, הסבר לחניכים שהקדוש ברוך הוא לא "עובד" אצלנו, הוא לא חייב לנו, והוא אינו פועל שלנו שמחוייב לעשות את כל מה שנבקש. שנית, הסיפור של רבי עקיבא אמנם ממחיש את המושג "טוב", מדי חדש אנו מבקשים "חיים שימלאו משאלות לבנו לטובה", כלומר יש משאלות שהן לטובה, אך ישנן משאלות שאינן לטובתנו, ואנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיברך אותנו בחדש שבו משאלות לבנו שאינן לטובה לא יתגשמו. גם בתפילת ערבית אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יתקננו בעיצה טובה מלפניך, כי ישנם עצות אינן טובות לפני הבורא, אז גם אם נדמה לנו שהן טובות, אבל האלוקים יודע ואנחנו מבקשים שישתמש בידיעתו ולא יתן לנו עצה שתהא טובה, אך לא לפניו. בנושא "טוב", ראה א דברי החזון איש בספר אמונה ובטחון, שמאריך ומרחיב בנושא ואומר שטוב איננו מה שנראה לנו טוב, ומה שנראה לנו שיעזור לנו, אלא טוב משמעו, מה יעזור להנהגת העולם, מה יוביל את העולם לשלמותו ותיקונו, מה ידריך את כל באי עולם להגיע למצב של "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". וישנם דברים שנראים לנו רעים, אך הם מסייעים לדרך זו, ועלינו להמשיך ולעשות א מה שאנחנו מחויבים, כדי לזכות לראות ב"תפארת עוזך". נקודה נוספת, צריכים להבין מה כוחה של תפילה. היא לא מיועדת לסיפוק צרכנו, כי אז לא היינו מתייחסים אליה בחרדת קודש, וכי שיאו של אדם הוא להגיע לבקשה על צרכיו הגשמיים? הרי התפילה באה לרומם אותנו, לאפשר לנו שלוש פעמים ביום הרגשה של קשר ישיר אל הבורא, היא מזון רוחני לנפש, שברגעים מסוימים ביום אנחנו מתרכזים בעניני הרוח, כך שמטרתה אינה בהכרח להשיג את מה שמבקשים אלא לחזק עצמנו ברוחניות. זכור גם ש"למה נתעקרו האמהות, שהיה הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן". כי הקדוש ברוך הוא שומע את ברואיו שקוראים אליו, מכירים בהנהגתו ורואה שהולכים בדרכיו, הוא מתמלא רחמים על העולם כולו בזכותם, אז מי יודע עד כמה הועילו יהודים בתפילתם בתקופה זו. בהצלחה בהנחלת האמונה.