שאלות בנושא אבלות וקבורה

כריתת איברים (דחוף): מדובר באדם שבמהלך אישפוזו בבית החולים נכרת איבר מגופו. שלושה חודשים לאחר מכן הוא נפטר. השאלה היא, האם על פי ההלכה היו צריכים לשמור את האיבר הכרות עד לפטירתו? האם קיים מועד מקסימלי לשימור איבר כרות ללא קבורה? אשמח לקבלת תשובה בהקדם ולקבל הפניה למקורות תודה רבה

איסור הנאה ממת...: אם יש איסור הנאה ממת איך יכול להיות שאנשים מרוויחים כסף כשהם שוטפים גופת מת?? זה אסור?

פינוי מת: השבוע התפרסם שבגלל טעות קברו בחור שנהרג בתאונת דרכים בקבר של החבר שלו שנהרג איתו, והחליפו ביניהם. לכן הוצאיו את המת הראשון והעבירו אותו לקבר שתכננו בשבילו מההתחלה. לא הבנתי למה הרבנות הסכימה לזה, הרי אסור להוציא מת מהקבר, למיטב ידיעתי. תקן אותי אם אני טועה, בבקשה.

כבוד הנפטר והספדים ארוכים למשך שעות ביום חם: נכון שיש צורך הלכתי להספיד אדם כהלכתו ולא לזלזל בכבוד המת אך לעתים קרובות קורה כי בימים שלא אמורים להספיד עקב סיבות הלכתיות המונעות הספדים בתאריכים שונים מכל מקום מספידים למרות האיסור והעיקוף נעשה ע``י איזכור התאריך ושבהתאם לכך אסור להספיד אך במקום הספד יאמרו דברי התעוררות ב``קצרה`` למעשה ברוב המקרים דברי ההתעוררות הופכים להיות הספד לכל דבר וכן ההבטחה לקצר לא תמיד מתבצעת. והנה היום היה הספד של רב ``גדול`` הלוייה יצאה מבני ברק ולאחר מכן היה רצף של הספדים אולי כשעתיים בחום. אני בוודאי לא מעוניין לזלזל באדם הגדול שנפטר ושיהיה מליץ יושר למשפחתו תלמידיו ולכלל ישראל אבל שאלתי היא האם כבוד המת וכבוד החיים לא דורש הספדים קצרים יותר ממוקדים יותר וטכס לוויה יותר מזורז ובכך ישמרו כבוד המת וגם תהיה לנפטר לוויה יותר מכובדת ללא טירחא דציבורא. לפני כמה חודשים היה לוויה גם לאדם חשוב בירושלים וגם היה מזג אוויר של גשם סוער ובכל זאת הזמינו מספידים רבים לבמה וההספדים נמשכו כשעתיים או יותר ואני כל פעם שרואה הדבר אני אומר לעצמי שצריכים למצוא דרך לשנות את הנוהג כמובן באמצעות התייחסות רבנית לנושא ובדיקת הרבנים האם ראוי לשנות את הנוהג. דעתי העניה היא שיש להספיד כהלכה אך עם מספר קטן של נואמים עם דברים קצרים ממוקדים השווים לכל נפש. לשאר הנואמים יש הזדמנות ביום השבעה או השלושים וכך יהיה להם יותר זמן להכין את ההספד ולא צריכים לדבר באופן ספונטני.

''שלושים'' אחרי חג: אחי ז"ל נפטר ביום י"ט ניסן, בחול המועד פסח. ונקבר באותו יום. יש ויכוח גדול במשפחה מתי השלושים, כל אחד אומר בשם הרב שלו משהו אחר, והמחלוקת גדולה. רציתי לדעת מה הדין, ואם אפשר גם מקור.

מוזיקת רקע בהסעודת מצווה: הסבתא רבה שלי נפטרה ב-י`ב במר חשוון,אני אמורה לחגוג ב-י`א בתמוז את סעודת בת מצווה שלי עם מוסיקת רקע בלבד. איך אמורה סבתי לנהוג בזמן הסעודה? תודה מראש חן

כניסת כהנים למוזיאון ישראל: שלום לרב ! גונבה לאוזני שמועה שיש בעיה בכניסת כהנים למוזיאון ישראל. נסיתי לברר את הענין ברבנות ירושלים ולא קבלתי תשובה . האם ידוע לרב האם זה נכון (כלומר האם יש חלקי גופות יהודים בתערוכות הארכיאולוגיה שבמוזיאון). תודה רבה מאיר הכהן

חזן וקדיש ביום זיכרון: 1.מה מקור ותוקף המנהג לעבור לפני התיבה בשבת ``יארצייט`` , וביום הזכרון עצמו? (האם יש חיוב לכך?) 2.מה דין אמירת קדיש יתום בין שבת ``יארצייט`` ליום הזכרון ? (למנהג האשכנזים)

אזכרה/ות? בשנה הראשונה לפטירה: שלום כב` הרב, אמי, ז``ל, נפטרה בטרם עת. האם אני רשאי לערוך את האזכרה לאחר שנה או שחובה לערוך אותה גם לאחר 11 חודש? אם חובה גם לאחר 11 חודש מה צריך לעשות בתאריך זה? האם לאחר הפסקת אמירת קדיש, לאחר 11 חודש, שבועיים לפני תום השנה חוזרים לומר קדיש? שאלה נוספת - אמי נפטרה ביום כא` חשון תשס``ד. יום האחד עשר חודש נופל בכא` תשרי (הושענה רבה) ויום השנה ביום כא` חשון, יום ו`. בהנחה שאני עושה את האזכרה ביום השנה ולא ביום ה- 11 חודש ואילו ביום ה- 11 חודש אני רק עולה לקבר, אין עם זה בעיה ולא צריך לקיים סעודה לאחר מכן, נכון? האם מנהג הסעודה לאחר השנה זה דבר מחויב המציאות או שדי להסתפק בברכות בבית הכנסת לאחר העליה לקבר? שאלה נוספת - כאשר עולים לקבר לעריכת האזכרה אילו דברים יש או מומלץ לקרא, מלבד אותיות נשמה ואשת חיל? כמו כן מה קוראים בתהלים? מהו הסדר לקריאה? כמו כן, רציתי לשאול, האם יש משמעות לעובדה מבחינת האמור לעיל, שנישאתי בתוך השנה (תאריך שנקבע מראש) (ארבעה חודשים לאחר מכן) ושאשתי כיום בחודש החמישי? האם מומלץ לאשתי שלא לעלות לקבר? רב תודות וחג שמח, אילן

מעוברת בבית-עלמין: מהן ההלכות ו/או המנהגים בעניין כניסת אישה מעוברת לבית-עלמין?