שאלות בנושא טעמי מצוות

מצוות ציצית: רצית לשאול משהו על מצוות ציצית. ידוע שמצוות ציצית לא מחייבת אותנו ללבוש בגד ארבע כנפות אלא מחייבת לשים ציצית על בגד ארבע כנפות. אז השאלה היא שיכול להיות שמצוות ציצית באה בגלל הבגד ארבע כנפות כי רק עליו לובשים אותה ואים זה היה חיוב כולל אז על כל סוגי הבגדים היו חייבים לשים אותה ועוד נקודה מוזכר בתנ``ך שיש מלבוש מיוחד לכוהני ע``ז ``ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עובדי הבעל ויוצא להם המלבוש`` (מלכיםב י`,כ``ב). אז יכול להיות שה``לבוש`` הוא בגד ארבע כנפות ובגלל זה החיוב לשים דווקא עליו את הציצית ומה שאומר שלא צריך ללבוש ציצית בתקווה שתקדיש לזה מחשבה. וסליחה על ההתרדה. בניה פרץ : )

שיבעה: כבוד הרב שלום, לצערי הרב בזמן האחרון יוצא לי ללכת לנחם אבלים הרבה. שאלתי היא, מה המטרה של ניחום אבלים, האם זה לשמח את האבל או להיות עצוב יחד איתו?

סיבוב החתן ע``י הכלה בחופה: כבוד הרב קשה לי לקבל את המנהג של שבעת הסיבובים שעל הכלה {בלווית האמהות} לסובב את חתנה בשעת החופה. אי לכך, קראתי הסברים שונים על מנהג זה,למדתי להכיר פסוקים שונים עליהם מתבססים ההסברים השונים.למדתי כי מנהג זה מתבסס על פרשנות קבלית. כל מה שלמדתי לא רק שלא הניח את דעתי,אלא חיזק בי את התנגדותי. לו היתה זו הלכה, לא הייתי יכולה להתנגד לה.מאחר ואין זה אלא מנהג שאינו מהווה חלק אינטגרלי מטקס הקידושין, קשה לי מאוד להשלים עמו. חתני שלם עם החלטתי ותומך בה. אודה לרב אם יוכל להאיר את עיני בענין זה , והאם נוכל לוותר עליו. בתודה ובברכה

חלב ובשר - מי החליט על איסור אכילתם ביחד?: כאדם לא דתי , שמתעניין מאוד בתורה ומאמין במסרים הנאמרים בה, לא מצאתי ולו פסוק אחד שמציין במפורש , איסור אכילת בשר עם חלב. אכן מצויין כי אסור לאכול גדי בחלב אמו ובאמת לא אכלתי מעולם גדי עם חלב אמו. אולם, מה הבעיה לאכול פרה בחלב דודתה, או גדי בחלב שכנתו הפרה? לגבי איסור אכילת חיות שונות מצאתי הנחיות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים. דבר נוסף שעורר בי תמיהות הינו הפרק שבו מצויין המזון שהגיש אברהם לשלושת המלאכים; בקר צעיר, חלב וחמאה. ידוע לי שכל זה קרה לפני קבלת לוחות הברית ולפני ``התייהדותנו``. ובכל זאת... אשמח לדעת מי החליט בסוגייה הזו???

אור בשבת,ו``לא תבערו אש....``: בס``ד א.האם יש קשר בין הצווי של לא תבערו אש והעובדה שפעם היה קשה להדליק אש על צווי הדלקתה בשבת? ב.למה בעצם אסור להדליק אור בשבת???

פדיון הבן: שמעתי שיש בעיה לקנות את החמישה סלעים בפחות מהשווי שלהם, למה, מה אכפת לי בכמה הכהן מוכר לי את החשמה סלעים שאיתם אפדה את בני.

``והיה שבעת ימים תחת אמו`` (2): בהמשך לתשובת הרב לשאלתי הקודמת בנושא זה: א. בשמות כב29 אכן נראה שמדובר רק על בכור (שצריך לתת אותו ביום השמיני לה`). אבל בויקרא כב27 אין שום זכר לבכור - כתוב באופן כללי ``שור או כשב או עז כי ייוולד, והיה שבעת ימים תחת אימו; ומיום השמיני והלאה, יירצה לקרבן אישה לה```. אז מדוע כתב הרב שהכוונה דווקא לבכור? ב. מדוע הדגישה התורה שהולד צריך להיות ``שבעת ימים תחת אמו`` אם להלכה אין איסור להרחיק את הולד מהאם? ג. האם לא ניתן להסיק כאן ``קל וחומר`` - אם אסור לשחוט ולד פחות מבן 8 ימים אפילו כשהוא בכור, ואפילו כששוחטים אותו לשם ה` - קל וחומר שאסור לשחוט אותו לצורך אכילת אדם?

בשר וחלב: למה? למה צריך להפריד.

כשרות מדרבנן: שלום רב לכב` הרב שליט``א, שאלתי מורכבת משאלה רעיונית וכן מדוגמא ספציפית. אתחיל מן הסיפא ואעבור לרישא: 1. עוף שבושל או נאכל עם חלב בשוגג - האם הוא כשר בדיעבד, משום שאיסור אכילת עוף בחלב הינו מדרבנן ולא מדאורייתא? הרי היו אמוראים, שאכלו עופות בחלב... ואיסור זה תוקן כסייג בלבד. אמנם, כבר כאשר אומר אני `בלבד`, אני מוריד מערך האיסור. ברור לכל כי הוא אסור! אבל, האם הוא מותר בדיעבד משום שאינו מדאורייתא - אלא נועד לשמור על האיסור המקורי? 2. מדוע אסרו רבנן על אכילת עוף עם חלב? ואם התשובה קשורה לסכנת התבלבלות בין הבשר - הרי אין טעם לאסור על דג - שמא נתבלבל בין בשר דג לרגיל? או לחילופין - היום אולי יש טעם להתיר עוף, מכיוון שאין סכנה ממשית להתבלבל? ברמה היותר עקרונית: מה ההבדל בחומרה בין איסור מדרבנן לאיסור מדאורייתא? האם יש משמעות לסיבת האיסור של רבנן - אם זה סייג או שמא איסור מסיבות, הקשורות במישרין לציווי האלוקי? האם ניתן לחלק ע``פ עיקרון מסויים את המקרים בהם הדבר `מותר בדיעבד`, למקרים בהם הוא אינו מותר, והעברה נעשתה? ואם כן - כיצד מכפרים (חוץ מלתקן, להחמיר וללמוד הלכות כשרות)? תודה, ומי יתן ונמשיך להחכים מפירותיך, ומפירות כל הרבנים כולם! דורון.

סדר פדיון הבן: בסדר פדיון הבן מופיע: ..ליחד שם י``ה בו``ה ביחודא שלים... וכו`. מהם ר``ת י``ה בו``ה ?