שאלות בנושא טעמי מצוות

מצוה: האם מותר לעשות מצווה שלא לשמה אלא בגלל שכר או בגלל שמכריחים אם אפשר נימוק!!!

טעמי המקרא בס``ת: לכ הרב שלום ירעות ספר תורה אינם מפוסקים ואף אינם מנוקדים ת האם זוהיא הלכה למשה מסיני?

בשר וחלב: שלום רב!! רציתי לדעת... הפסוק ``...גדי בחלב אימו..``, איך זה הגיע להיות קשור לזה שאסור לאכול בשר וחלב ביחד? אני מאוד רוצה לדעת, בתודה מראש, לורה!!

שיעור כזית למעשה: שלום הרב אני יודעת מה השיעור בגרמים של המידה ``כזית`` אך זה לא אומר לי כלום למעשה. האם תוכל לתת לי איזו שהיא דרך לדעת מה אומרים 28 גרם אלו? אותו הדבר לגבי רביעית, זמן שתיית רביעית, ביצה, 3 ביצים ו-4 ביצים. תודה רבה

מולד- מהו: כשמברכים חודש מפרסמים את זמן המולד, מה זה בא להביע

גילוח זקן: שלום רב! השאלה שלי היא: למה אסור לגלח זקן בסכין או תער ? תודה

קיום מצוות במקרים מסוימים: יכול להיות שחלק מדברי האמורים מטה אינם נכונים לחלוטין, בשאלה זו אני מתייחסת לדברים שנאמרו לי ע``י מכרים. אני מתנצלת מראש אם טעיתי ולו במשהו או לא הסברתי מספיק טוב. ידוע לי כי כאשר קרובו של אדם מוטל לפניו, מת, יש לו כעין ``היתר`` שלא לקיים מצוות אך הוא חייב להגיד עליו קדיש. למיטב הבנתי כלל זה הוא כיוון שהאיש מלא צער ועצב כך שאינו יכול לחשוב כראוי, יגיע למצב שבו ``יכעס`` על הקדוש- ברוך- הוא על מות קרובו וכך נותנים לו אפשרות להרפות מעט מ``עול`` המצוות. השאלה היא אם דין זה הוא רק לגבי מת. לדוגמא, נערה שעברה אונס והדבר מציק לה יום יום. יש לה פלאשבקים ודיכאונות בלתי ניתנים לשליטה. מבחינתה הצער הוא אותו צער, אפילו גדול יותר. (ידוע שאדם עצוב יותר ממקרה שקורה לו עצמו מאשר מקרה שקרה לחברו.) מבחינתה נפשה מתה והיא אינה יכולה לעמוד בכך. האם יינתן היתר שכזה לנערה? שיהיה טוב ואושר לכולנו.

ערי מקלט: בתורה, במשנה ובתלמוד וכן בכתבים לאורך ההסטוריה היהודית ישנו דגש מיוחד על קדושת החיים. בנושאי עונש מוות על עבירות שונות ישנה ירידה עד לפרטים הקטנים ביותר, וכל זאת שחו``ש לא ידון אדם למיתה אם אין הוא ראוי לכך. על הסנהדרין לקבל עדויות המוכיחות למעלה מכל ספק שהנידון אשם, וכן יש בדיקות מדוקדקות הנוגעות לכשרות העדים והעדויות. גם לאחר שהנידון נמצא חייב בעונש מיתה, יש לנהוג לפי הלכות הנוגעות בכבודו של הנידון למיתה וכן בעניינים הנוגעים ל``עינוי הדין``. בהתייחס לכל העניינים הנ``ל לא ברור לי כיצד אדם העונה לתיאור ``גואל הדם`` יכול לבצע דין בעצמו ללא חקירת העדים וללא שמירה על ההלכות הנוגעות לענייני המיתה עצמה. נראה כי בתנאי מסויים כל הניסיון לשמור על קדושת החיים נעלם כלא היה. גם אם מתן הרשות לגואל הדם ניתנת אחרי שהוא נידון למיתה ע``י הסנהדרין, האם לא חלים עליו כל הדינים הנוגעים לענייני המיתה עצמה כמו שאלו חלים על הסנהדרין (מתוך הנחה שאין הוא בקי בהם כנדרש)? כבוד הנידון, שלא יעונה וכו...? גם מבחינה ערכית נראה כי מתן האפשרות לגואל הדם להשתחרר מרגש הנקמה שלו, עומד בסתירה למצווה ``לא תיקום...``.האם אין התורה מחנכת אותנו שעלינו לרסן עצמינו מפני הדחפים השונים שלנו? האם אין התורה מחנכת אותנו שהכל בידי שמים? אם כך כיצד עניין ``גואל הדם`` הופך למצווה??? בנוסף לשאלות הנ``ל אודה לכבוד הרב אם יוכל, בתמציתיות, לפרט בפועל כיצד מתבצעת מצוות ``גואל הדם`` , ממתי, עד מתי, באילו תנאים והיכן.

מה מקור טעמי המצוות ?: שלום לכבוד הרב. שאלתי היא מה מקור הקביעה (ששמעתי מבחורי ישיבה ) שקיום המצוות אינו דורש הבנת הסיבה כי איננו מבינים או לא יודעים בוודאות את השורש שלה ? אני מבין שמקור המצוות כתוב בתורה בכתב או בעל פה. אני מניח שמצוות זה עניין מוסרי (לפחות לעולם הבא) אחרת לא היינו מקיימים אותם כי בכל זאת דבר טוב לא מחליפים !!! בכל זאת לשאלתי הראשונה האם ניתן להסביר את השורש שממנו נסיק שאין צורך (!!!!!) לשאול יותר לגבי כל מצווה. 4רכ

למה לאום הילוד נקבע לפי האם: למה לאום הילוד נקבע לפי האם - הרי אם הזרע הוא בכל זאת של גוי,אז למה הוא נחשב 100% יהודי?