שאלות בנושא תלמוד, ספרות חז``ל

דברי הגמ` בברכות דף ג:: בס``ד הגעתי השבוע במסגרת חזרה במס` ברכות לדף ג:, ושם מובא שבכל בוקר נכנסו חכמי ישראל לדוד המלך ע``ה ואמרו לו עמך ישראל צריכין פרנסה וכו` א``ל: פשטו ידיכם בגדוד. מיד שואלים באחיתופל וכו` - יוצאים למלחמה. ומאוד תמהתי ע``כ: וכי בכל יום שאלו חכמי ישראל שאלות אלו? ובכל יום יצאו להילחם, כפי שנראה מפשט הגמ`?? אתמהה?! ושאלתי את ידידי, ואמרו לי כי כאן מכיון שאין פשט, חייבים אנו לומר כי הכוונה לצאת למלחמת היצר, שזה באמת מעשה שבכל יום. אולם לא קיבלתי את דבריהם! כי זה פשעט`ל, כלומר: רעיון חסידי, אולם לא הפשט בדברי הגמ`. האם יש לכב` איזשהו הסבר בגמ` זו? אודה לו מאוד ע``כ משה

אין עונשין אלא אם כן מזהירין: שלום עליכם. מה המקור המדויק ממנו למדנו את הכלל: ``שאין עונשין אלא אם כן מזהירין `` בברכה ובתודה

מקור המימרא: שלום עליכם. מהיכן לקוח המימרא חכמה בגויים תאמן תורה בגויים אל תאמן?

סנהדרין שהיתה הורגת פעם לשבעים שנה נקראת חובלנית: שלום עליכם. בקידושין פ. למדנו שהוציאו את האשה ובנה להורג בבית דין, וכמו כן למדנו בב"מ על בנו של שמעון בן שטח שהוציאוהו להורג (אמנם בעלילת שוא ) ובעוד מקומות נוספים בגמרא על כאלו שהוציאוהום להורג, איך זה מסתדר אם "סנהדרין שהיתה הורגת פעם לשבעים שנה נקראת חובלנית" ועוד למאן דאמר שמעולם לא הוציאו להורג? תודה רבה

הבנת קטע בגמ`: שלום עליכם. האם בקטע הבא מזבחים ד ע``ב מתפרשת המילה תיק``ו גם כן כתשבי יתרץ קושיות ואבעיות? ``אשכחן זביחה וזריקה קבלה מנלן וכי תימא לילף מזביחה וזריקה מה לזביחה וזריקה שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ אלא אמר רב אשי אתיא מאיל נזיר דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים ואם אינו ענין לשינוי קודש דנפקא ליה מהתם תנהו ענין לשינוי בעלים אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה` חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה` ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין הא תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן אי מה הפרט מפורש עבודה וחייבין עליה בחוץ אף כל עבודה וחייבין עליה בחוץ שחיטה וזריקה אין קבלה והולכה לא אי נמי מה הפרט מפורש דבר הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות אף כל הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות שחיטה וקבלה אין זריקה לא איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי שקולין הן ויבאו שניהן לישנא אחרינא וחדא חדא תיקו במילתא`` בתודה ובברכת חג פורים שמח

שאלות בסיסיות: שלום לכבוד הרב, 1. כמה מסכתות יש בתלמוד הבבלי? ובתלמוד הירושלמי? 2. כיצד הן מחולקות? תודה,

אוקימתות דחוקות: לכבוד הרב מהי התפיסה העומדת בבסיס הפרשנות האמוראית למשנה? מה דחף את האמוראים להעמיד אוקימתות דחוקות מאין כמותן (דוגמת האוקימתא על המשנה הראשונה בשבת - שהעני הינו ננס)? האם המשנה צופנת בחובה טקסטים בעלי קודים נסתרים אשר האמוראים ידעו לפענחם, ואותן האוקימתות הינם אוקימתות אמת, או שהאמוראים חלקו על תנאים מתוך יראת שמים ויראת ת``ח ובכדי שלא להתנתק מהמסורת רבת השנים וכן כדי לקבל מעין ``הסכמה`` וסיעתא דשמיא, היה עליהן לעגן את דעותיהם השונות באותו טקסט תנאי מקודש, דבר העוקר את הצורך באוקימתא אמיתית. אולי ישנה אפשרות שלישית? אשמח לשמוע את דעת כבודו. (שאלה זו נשלחה לרבנים נוספים באתר)

פרשת השבוע תפילין ומועד: שמות פ` יג (ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: (ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: (ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם: (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה: איזו חוקה צריך לשמור למועדה, הנו פיסח, מימים ימימה, הנו לתמיד? את אכילת המצות, בל יראה חמץ, הגדה, והנחת תפילין, כן כן. הנחת תפילין בפיסח חובה- מקרא מפורש. לוּ מקרא זה היה מקרא יחיד המדבר על תפילין, הינו אומרים שתפילין מניחים רק בפיסח כולל ביום טוב. מכוון שיש עד מקראות אנו יודעים שכל השנה חוץ משבתות וימים טובים, אבל בחול המועד פיסח- מקרא מפורש. כיצד זה שלא עושים כן? כיצד מבטלים מקרא מפורש?

הענקה,: שלום עליכם. האם נפסק להלכה שעבד שמכר עצמו אינו מקבל הענקה, ואילו עבד שנמכר לעבדות ע``י בי``ד כן מקבל? איפה ניתן לקבל מקורות על זה רמב``ם שו``ע בברכה ובתודה

פולסה דנורא: כבוד הרב שלום, ברצוני לדעת פרטים אודות תפילה זו, כמו כן הנני רוצה לדעת מה מקורה ומאין היא לקוחה ומתי מותר להשתמשה? אודה לך אם תוכל לעזור לי תודה, מיכל