שלום וברכה לרב, רציתי לדעת האם יש משמעות לתענית למספר שעות מלכתחילה? מדובר בתענית נדבה [ברצוני להתענות מסיבות אישיות], אך אין לי אפשרות לצום כל היום, הן בגלל עבודה [צריך להיות הוגן כלפי המעסיק] והן בגלל לימודים. האם יש מינימום של שעות או ששרירותית אני יכול להתענות מהבוקר ועד 2 בצהרים וכד`? האם צריך לקבל תענית כזאת עם נוסח מיוחד? בתודה מראש.
שלום כבוד הרב א.האם עדיף לי ללמוד 2ש ביום גמרא/הלכות מאשר תפילות בציבור(עקב עייפות עבודה עזרה לאישה)? ב.אישתי חזרה בשאלה חלקית(הורדת כיסוי ראש,מכנסיים,טלוויזיה,ים וכו,אני בעצמי חוזר בתשובה לאחר נישואנו)איך אוכל להשפיע עלייה יותר ? ג.איך אוכל לכבוש את מידת הכעס שלי? ד.לשון הרע אך להתחיל ? ה.שמירת העניים חומרה או לא צריך להשתולל עם זה?
שלום לכבוד הרב. לפני זמן מה,כתבתי קורות חיים על מנת לשלוח לחברות כוח אדם,שימצאו עבורי עבודה. ציינתי בקורות החיים שבתקופה האחרונה עסקתי בטיפול בילדים במשרה קבועה, דבר שבפועל לא היה ממש אמת.(אמנם טיפלתי בילדים אך לא יום יום וזה גם היה בהתנדבות). העבודה אותה חיפשתי ואכן התקבלתי אליה אינה קשורה או דומה כלל וכלל לטיפול בילדים אלא בתחום אחר לגמרי!!!. אני לא מאמינה שהפרט שהוספתי במרמה(ואני מתחרטת על כך מעמקי ליבי) הוא זה שסייע בעדי להתקבל לעבודה זו,אלא הכשרונות שמצאו בי וזאת לאחר ראיונות ומבחני קבלה מאוד קשים,ואכן התקבלי עם המון סייעתא דשמיא! אך,למרות כל זאת המצפון מעיק עליי ביותר, שהוצאתי מפי דבר שאיננו אמיתי וגנבתי דעת במידת מה . לא אוכל לגשת ולומר להם שהפרטים בקו``ח אינם מדוייקים. אך מה אוכל לעשות לכפר על העוון?(תפילה תשובה וצדקה?) תודה על הסבלנות הרבה.
שלום כבוד הרב, ידידה שלי שאלה אותי שאלה הלכתית. לפני כשלוש או ארבע שנים היא נדרה (לא השתמשה במילה נדר אך אמרה למישהו ) שאם תעבור מבחן כלשהו באוניברסיטה - היא תפסיק לעשן. נראה כי היא התכוונה לכך באמת ולא סתם אמרה, היות שלאחר שעברה את המבחן, אכן הפסיקה לעשן כחודש. על כל פנים מאז היא מעשנת (בעיה בפני עצמה..) ודבר זה - האפשרות שהיא מפירה את נדרה מפריע לה מאוד. שאלותיה הן: א. האם אמירתה אכן נחשבה נדר? ב. במידה וכן - מה היא התשובה שעליה לעשות על מנת לכפר? ומה חומרת העבירה? ג. כיצד היא יכולה להפר את הנדר? כמו כן שאלה אישית - יצא לי שדי רציתי לחטוא בענין מסוים מזה זמן - וממש מונעים זאת ממני מן השמים. מה המשמעות ההלכתית של הרצון לחטוא (כשהסיבה היחידה שלא - אינה תלויה בי) ומה המשמעות המחשבתית? תודה ערן (שם בדוי)
