תשובת הרב
פדיון בכורות
חיוב פדיון הבן הוא לבן בכור בר-קיימא, אבל בכור נפל, שאינו יכול להתקיים, אין לפדותו (שבת קלה, יבמות לו,ב, בבא קמא יא,ב). אבל גם הבא אחריו אינו חייב בפדיון, כי הוא כבר לא פטר רחם (בכורות מו,א, שו"ע יור"ד סי' שה סכ"ב). כשכתבתי נפל, מגדיר השו"ע כמה דוגמאות, ואחת מהן היא אם הפילה עד יום ארבעים לעיבור, אין הולד פוטר את הבא אחריו (סעיף כג). אבל אם הוכר עוברה, כלומר ההריון הוא כבר בן שלושה חודשים, בודאי העובר הוא נפל, והנולד אחריו פטור מפדיון (שו"ת נודע ביהודה תנינא יור"ד סי' קפח, וכן הסכמת הפוסקים). אם עברו ארבעים יום, ועוד לא מלאו שלושה חודשים מתחילת ההריון, נחלקו הפוסקים בדינו, ואם רואים שנתרקמו איבריו, כלומר שיש בו כבר בשר בצורת אדם, הרי זה ולד שפוטר את הבא אחריו, אם אין בו ריקום איברים, אינו פוטר, למעשה נהגו לפדות בלי ברכה, כל עוד לא ברור אם יש ריקום עצמות (שו"ע שם סעיף כב, רמ"א סעיף כג, ראה שו"ת חכם צבי סי' קד שו"ת חתם סופר יור"ד סי' רצט, שו"ת בית יצחק יור"ד ח"ב סי' קכט, ועוד).