מהו סדר הברכות?

1) דיני קדימה בברכות חז"ל תיקנו שלכתחילה יש להקדים ולברך על המאכל החשוב יותר, משום הידור מצוה (או"ח סי' ריא רמ"א סוף ס"ה), וזאת בתנאי שהמאכל החשוב מונח לפניו ובדעתו לאוכלו. סדר החשיבות נקבע על פי הברכה החשובה יותר (לדוגמא, ברכת המוציא מיוחדת יותר מברכת שהכל, כי היא מדויקת למאכל מסויים, ולא לכל המאכלים), וכן לפי המאכל החשוב והמשובח ביותר, אם ברכותיהם שוות (לדוגמא, מאכל שלם קודם למאכל חתוך). א) ברכת המוציא קודמת לכל הברכות, אפילו אם הלחם עשוי משעורה, והעוגה עשויה מחיטה. (שו"ע או"ח סי' ריא ס"ה, ס"ק כח,לה). ב) ברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי הגפן, סדר המזונות הוא, חיטים שברכתם מזונות (סי' ריא ס"ה), שעורים, שיפון, שיבולת שועל, ואורז. (פרי מגדים שם, אבן העוזר ס"ו, משנה ברורה ס"ק כז). ברכת בורא פרי הגפן קודמת ליתר שבעת המינים. (רמ"א ס"ד). ג) פירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל קודמים לכל הפירות האחרים. בתוך שבעת המינים ישנה עדיפות למי שקודם למילה "ארץ" שנאמרה בפסוק, "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש (תמר). בפסוק כתובה המילה "ארץ" פעמיים לכן הסדר ביניהם הוא, זית, תמר, ענב, תאנה ורימון (משנה ברורה שם ס"ק לה). בכף החיים (ס"ק ז) הוסיף שאחרי שבעת המינים יש להקדים את הפירות שישראל נמשלו להם כגון אגוז ותפוח. בשם הר"מ אליהו שליט"א שמעתי שיש להקדים פרי הגדל בארץ ישראל על פני פרי שגדל בחוץ לארץ. ד) חשיבות שבעת המינים היא רק כשהם פירות שנגמר בישולם, אבל פירות בוסר אין להם דין קדימה (משנה ברורה ס"ק כ). ה) חשיבות פירות משבעת המינים היא גם כשמונחים לפניו שני פירות, האחד משבעת המינים חתוך והפרי האחר שלם, מקדימים את החתוך (ס"ק ד). ו) ברכת העץ קודמת לברכת האדמה. אבל חיטה תפוחה שברכתה אדמה קודמת לברכת העץ, מפני שהחיטה קודמת בפסוק (משנה ברורה ס"ק יח). היו לפניו פרי שברכתו העץ או שברכתו אדמה או שאר ברכות, ודבר שברכתו שהכל, יקדים את הפירות האחרים לדבר שברכתו שהכל, אפילו אם הוא חביב עליו יותר (ס"ג, משנה ברורה ס"ק טו). ז) כל הדינים הללו הם כשרוצה לאכול משני המינים, והשאלה היא מה יקדים, אבל אם רוצה לאכול רק מאחד המינים שלפניו אין דין קדימה כלל. גם אם רוצה לאכול מין אחד, ולא משנה לו מאיזה מהם, אינו מחויב לבחור בעדיף מבחינה הלכתית. (ס"ק א) ח) היו לפניו שני פירות משבעת המינים או שניים שלא משבעת המינים, וברכתם שווה, ואחד חביב עליו יותר אך אינו שלם, יברך על השלם (ס"ק ד). ט) היו לפניו פרי שברכתו העץ ופרי שברכתו האדמה, יקדים ברכת העץ, אך אם פרי האדמה חביב עליו יותר, יקדים אותו (ס"ג ס"ק יח). י) ברכת שהכל על מאכל קודמת לברכת שהכל על משקה (ערוך השולחן שם סעיף יז). 2) הגדרת מעלת החביב יא) לרוב הפוסקים הגדרתו היא שהמאכל חביב עליו בדרך כלל, ולא שחביב עליו עכשיו. ואם מונחים לפניו דבר שחביב עליו בדרך כלל ומין אחר, אבל עכשיו חביב לו יותר מין אחר, וברכתם שווה, יברך על החביב בדרך כלל ויטעם ממנו מעט, ואחר כך יאכל מהמין השני החביב עליו עכשיו, ויחזור ויסיים את הפרי השני. טעה ובירך על המין השני אינו צריך לחזור ולברך (ס"א ס"ק י,יא). יב) פירות שאין ברכותיהם שוות (להוציא ברכת שהכל), מעלת השלם והחביב קודמת למעלת מין הפרי. הסתפקו הפוסקים אם בהם עדיף שלם או חביב (ס"א שער הציון ס"ק ה). היו לפניו פרי אדמה, כגון בננה, שחביב עליו בדרך כלל, ועכשיו חביב עליו יותר הפרי השני שהוא משבעת המינים, או פרי עץ אחר, יקדים את פרי העץ כי מעלת הפרי מצטרפת עם מעלת החביבות עכשיו (ביאור הלכה ד"ה וי"א שגם). יג) הביאו לפניו יי"ש שברכתו שהכל, ומרקחת שברכתה העץ או עוגה, צריך להקדים את העוגה או המרקחת, ויש מקילים על המברכים קודם על היי"ש (ס"ק טז, וביאור הלכה ד"ה וכן בפה"א). יד) מי שרצה לאכול משני המינים, ורק אחד היה לפניו, וברכתם שווה, אם בדיני הקדימה צריך לברך על המין שלפניו, עולה ברכתו גם למין השני, בתנאי שיובא לשולחן לפני שיגמור לאכול את הראשון. ואם הפרי השני שאינו לפניו הוא הקודם, יכוון בברכתו על מה שלפניו למין השני, אך לכתחילה עדיף במקרה זה ששניהם יהיו לפניו. (רמ"א ס"ה ס"ק לב, וביאור הלכה ד"ה ובלבד שיהיה). 3) לקט שאלות ברכות טו) לכתחילה, אין לברך על פירות שבעת המינים לאחר ברכת המזון, אלא עדיף לאכלם בתוך הסעודה, למרות שבכל מקרה יצטרך לברך עליהם ברכה ראשונה, כי ברכת המוציא אינה פוטרת אלא את מה שטפל לפת, אבל ברכת המזון פוטרת את שניהם, לכן יאכלם קודם ברכת המזון. כתבו הפוסקים שבשבת בלבד מותר להגישם לאחר ברכת המזון, כדי להרוויח מאה ברכות ביום (ערך השולחן, בן איש חי פרשת פנחס סוף אות טז, שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' כו). טו) פירות מרוסקים שאינם ניכרים, כגון פירה, או לדר, מברכים עליהם שהכל. (הבית יוסף סי' רב הביא מחלוקת בנידון, עיין בט"ז ס"ק ס"ק ד, ושו"ת רב פעלים ח"ב סי' כח, ובכנסת הגדולה ויד אהרן שם). אם טעה ובירך מזונות על פרי העץ, לכתחילה יצא, מפני שהמאכל זן אותו, ועל הכל יצא מלבד על מים ומלח. (חיי אדם כלל נח אות ג, בן איש חי פרשת בלק אות יג). יז) פירות וירקות שאכל מהם מבושלים או כבושים בתוך הסעודה, וממילא לא בירך עליהם בנפרד, ובסוף הסעודה הגישו פירות אלו חיים כקינוח, יש לברך על אותו ירק או פרי, אלא שלכתחילה יכול לברך על דבר אחר שברכתו כברכת אותו פרי, ויכוון לפוטרו. (פתח הדביר ח"א סי' קעז, בן איש חי פרשת נשא אות יא, ושו"ת יחווה דעת ח"ה סי' יט).