ברכות

פסק השו"ע (או"ח סי' קעו) בירך על הפרפרת לא פטר את הפת. ביאר המשנה ברורה (ס"ק ב), דדרך הוא להביאם קודם הסעודה וכו' ולא פטר את הפת כיוון דברכתם בורא מיני מזונות, וכתב בשיטה מקובצת שאף אם כיוון בפירוש לפטור לא מהני. למדנו מדבריו שהמזונות אינם פוטרים את הלחם בברכה ראשונה. שאלתך היא לענין ברכה אחרונה, האם יש לברך ברכה מעין שלוש, או שברכת המזון תפטור גם את האכילה הזו. תוכן הדברים יהיה על פי המשך המשנה ברורה שם. ראשית, אם יש לחם על השולחן, צריכים לחשוב מראש מה עומדים לאכול, כדי לא לגרום לברכה שאינה צריכה, אלא אם אוכל את הדברים הללו כדי לעורר את התיאבון, או אם יש הפסק בין האכילה הזו לסעודה. כשכתבתי לעניין דברים העומדים לעורר את התיאבון, בדרך כלל אין הכוונה לדברי מזונות, שאותם לא אוכלים בימינו בתחילת סעודה. בנידון שאלתך, אם מדובר בעוגה, המשנה ברורה שם כותב שהיות שרוב העוגות המצויות בימינו הן ספק פת, לכן אינו מברך ברכה מעין שלוש, אלא יוצא ידי חובה בברכת המזון, וטוב לכוון עליהן במפורש בברכת המזון. בספר אור לציון (פרק יב אות ז) כתב שנראה לו שאדרבה יברך ברכה מעין שלוש לפני הסעודה, כדי לא להכנס לספק. לענ"ד נראה כעצת המשנה ברורה, מה עוד שאם המדובר בשבת, הרי אין קידוש אלא במקום סעודה, וממילא העוגות הן חלק מהסעודה, ויש להזהר שלא לגרום ברכה שאינה צריכה. אם מדובר בפשטידה, או בשאר דברים שברכתם מזונות, ואינם נכללים בגדר פת בודאי, יש לברך עליהן ברכה מעין שלוש, אם לא בירך ברכת המזון פוטרת. (ראה בשער הציון שם ס"ק ה שגם אם ממשיך לאכול מהם בסעודה מברך לפני הסעודה). מהדברים מתבאר שגם אם היה לחם, אך לא חשבת לאוכלו, נחשב הדבר כמו שאין לחם. יש להדגיש שכל הדברים אמורים באוכל כזית מזונות לפני הסעודה, ורק אז מחוייב בברכה מעין שלוש, כמו שכתבת שאכלת מזונות כשיעור. אקווה שסייעתי לבקשתך.