ברכה על דבר נוזל

נחלקו הפוסקים בהגדרת מאכלים אלו. שהרי אם אכן דינו כמאכל מברך עליו ברכה אחרונה בכל מקרה, ואם דינו כמשקה מברך עליו ברכה אחרונה רק אם שתה רביעית. המגן אברהם (סי' קנח ס"ק ז) כתב גבי דבש שאף שהוא מוגדר כמאכל, אם הוא נימוח ונוזל דינו כמשקה. לכן ברור שמוצרי חלב ניגר ששהו מחוץ למקרר זמן רב שיעורם רביעית כמשקה. בשו"ת בצל החכמה ראיתי שחילק בין קרטיב, שרובו ממים, ולכן נחשב כמשקה, לבין ארטיק שרובו מתערובת חומרים שונים שחלקם הוא אוכל, ונחשב כמאכל. יש לזכור שספק ברכות להקל, אבל במקרי ספק עדיף לברך בורא נפשות על מאכל אחר ולכוון לפטור את המאכל/משקה זה שיש עליו ספק.