ברכה על פרי מרוסק

הביאור הלכה (סי' רב ס"ז) מביא שיש שלוש שיטות בראשונים בדין פירות מרוסקים. שיטת רש"י שאם נתמעך הפרי לגמרי מברכים שהכל, אך אם מיעכו מעט מברכים את ברכתו. שיטה שניה שאף אם נתמעך לגמרי מברכים שהכל. שיטה שלישית (הרמב"ם) שאם ניכרת צורתו, אף שנתמעך לגמרי מברכים ברכתו. אם לא ניכרת צורתו מברכים שהכל. את שיטת הרמב"ם צריכים להבין, כי איך ייתכן שתמרים שנתמעכו לגמרי תישאר בהם צורתם, אבל כנראה שאם אדם מרסק פרי, עדיין אפשר לראות איזה פרי הוא. לעומת זאת ריסוק של בלנדר הוא מרסק את הפרי לגמרי, ואולי לזה כיוון הרמב"ם בחילוקו. כדיעה זו מכריע הביאור הלכה, וכך כתב גם בספרו משנה ברורה בכמה מקומות (סי' רב ס"ק ז, סי' רד ס"ק נב, סי' רח ס"ק לח). לכן, אם נתמעך תפוז, אך עדיין רואים את חתיכות הפרי, מברכים עליו בורא פרי העץ. לעומת זאת, רסק תפוחי עץ שמרוסק לגמרי מברכים שהכל (שו"ת מנחת שלמה סי' צא). יש מבני ספרד שפוסקים כדעת השו"ע שגם אם נתרסקו לגמרי מברכים את ברכת הפרי, יש מבני ספרד שמברכים במקרה זה שהכל. (בן איש חיפרשת פנחס, כף החיים סי' רב ס"ק נז-ח, שו"ת אור לציון פי"ד ס"ב).