אימוץ ילדים

1. דין כיבוד אב ואם מוגדר בספר החינוך (מצוה לג) כך, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה וכו', ושיתן אל ליבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו וכו'. למדנו מדבריו ששורש מצוה זו הוא רעיון הכרת הטוב. ולמרות שספר החינוך מדבר על הכרת הטוב שחש אדם כלפי הוריו שהביאוהו לעולם, אך בודאי שלילד מאומץ ישנן סיבות טובות לחוש הכרת הטוב כלפי הוריו המאמצים שהכניסוהו לביתם וגידלוהו למה שהוא. 2. שאלת ייחוד בילדים מאומצים קשה מאד, מפני שאף בקרובי בשר, כאחות למשל, חששו חכמים במגורים משותפים דרך קבע. נחלקו בדבר גדולי הפוסקים. אציין את האדמו"ר מליובביטש זצ"ל שהתנגד לאימוץ בגלל הבעיה הזאת, ולעומתו את הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהתיר ייחוד אם המאומץ חי עם שני ההורים, ואז יחשוש האב מלהתקרב אל הבת המאומצת מחשש שתגלה לאשתו. עד גיל קטן נראה שאפשר להקל. אך אציין מספר מקורות בעניין: שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ד סי' סד אות ב, שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' מ,כא, וח"ז סי' מד. בכל שאלת האימוץ אציין: שו"ת אגרות משה, יורה דעה ח"א סי' קסא, ח"ג סי' קד וסי' קלח. אבן העזר ח"ד סי' כא. שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' צט, ח"ד סי' מט, ח"ה סי' ק, ח"ו סי' קנא, ח"ט סי' קמ. שו"ת ציץ אליעזר, בירור שלם בעניין אימוץ ח"ד סי' כב. שו"ת יביע אומר ח"ח אבן העזר סי' יג.