ההורים המאמצים או הביולוגים?

היות שלא ידועים לי כל הפרטים, אתייחס רק למישור אחד: טובת הילד. בדרך כל משמורת הילדים ואחזקתם נמדדת לפי טובת הילד. כל ההנחה שילד צריך להיות אצל אימו, במידה של פירוד, מוזכרת בלהכה שהסיבה היא שזו טובת הילד (רמב"ם אישות פכ"א הט"ז, שו"ע אבהע"ז סי' פב ס"ה), ואם אכן טובת הילד היא להיות אצל אביו, לא היססו הדיינים לקבוע את מקומו בבית אביו. דין זה הוזכר בפוסקים בכל גיל שהוא, אף שהייתה דעה לחלק בין גיל ינקות לגיל בגרות. ואף שיש דעה לחלק בין בן לבת. ואף שישנם חובות על ההורים לגדל את ילדיהם ולחנכם, הרי שחובות אלו נובעים מכוח טובת הילד - ראה שו"ת מבי"ט ח"ב סי' סב, ושו"ת מהרשד"ם אבהע"ז סי' קכג. לעיון נוסף אציין רק את שו"ת הר"י מיגאש סי' עא, שו"ת הרמ"ה סי' רפט, שו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' קיג, שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' נ וחי"ז סי' נ, פסקי הרב גודלשמידט בספר עזר משפט סי' כח). לכן במקרה זה יש לשקול היטב את טובת הילד, ועל פיה להכריע.