השאלה שנשאלה
שואל/ת: אנונימי
8 בנובמבר 2006
| 311 צפיות
שלום רב לכב' הרב, יש לי בעיה המטרידה אותי כבר מספר ימים, מדירה שנה מעיניי, אני לא אוכלת ויחסי לסביבה אינו כתמול שלשום. אני עובדת במקום עבודה שבו צוות קטן של עובדים. אחת העובדות מתנכלת אלי מאז שהתחלתי לעבוד שם, סתם ללא סיבה. הבוס המשותף לשתינו מודע לכך והוא טוען שהיא מקנאה בי [בשל מספר סיבות, בין יתר הסיבות בגלל שעמדתי בכירה ממנה בעוד גילי צעיר מגילה]. אני מצידי תמיד השתדלתי להתייחס אליה יפה ובכבוד בפרט לאור פער הגילאים ועמדתי הבכירה ממנה. ברם, הצקותיה והשפלותיה אותי לא פסקו. ניסיתי לדבר עמה יפה, ניסיתי לכעוס עליה, ניסיתי להתעלם ממנה וכלום לא עוזר. לאחרונה עמד להצטרף בוס חדש לצוות שלנו, אשר מעוניין בפיטוריה [הבוס הנוכחי יודע שמישהי מאיתנו צריכה לעזוב אך מתקשה להחליט מי]. היא קיבלה זאת בצורה קשה]. ברישעותה היא פנתה [דרך צד ג'] לאשת הבוס החדש ואמרה לה כי בעלה מפטר אותה ומשאיר אותי בשל יחסים רומנטיים שכביכול קיימים ביני ובין הבוס החדש וכי אשתו צריכה לבדוק ... הבוס החדש התקשר אלי בנוכחות אשתו וסיפר לי את הדברים, ככל הנראה גם כדי להרגיע את אשתו. נדהמתי, התחלתי לרעוד ולא האמנתי לשפל המדרגה שהדברים הגיעו. אני בחורה יראת שמיים, חובשת כיסוי ראש ומשתדלת להקפיד על טוהר המידות. לכן, אמרה זו פגעה בי באופן קשה ביותר. ברוך ה', בעלי מתייחס לכך בבדיחות הדעת ויודע על מעלליה של גברת זו עד כה, ולכן לא הושפע מכך כלל. אין לי מושג איך הושפעה מכך אשת הבוס. אני קיבלתי את זה קשה כי היא הציקה לי תקופה ארוכה וכעת הגדישה את הסאה. רגשות הנקמה החזקים כל כך בוערים בי ואני לא יכולה להרגיעם. אני מנסה להרגיע את עצמי כי רק ה' נוקם ואל לי להתייחס לנקמות וכי בלאו הכי, זה לא השפיע על היחסים ביני ובין בעלי, אבל זה לא כל כך עוזר. אי רואה אותה כל יום במקום העבודה וליבי נחמץ, ושוב רגשות הנקמה גואים וגואים. בינתיים הבוס החדש, החליט לאור הסיפור שלא לקחת על עצמו משרה זו, מה שאומר שהיא כנראה תשאר. ויש לי חשש גדול כי במצב זה אני זו שאפוטר. כך שגם כבודי נרמס וגם יש לי חשש שאפסיד את פרנסתי... אנא כב' הרב, עזור לי להפיג את רגשות הנקמה שכמותם לא הרגשתי מעולם ואם תוכל אשמח גם לשמוע עצתך. תודה וכל טוב.
תשובת הרב
רגשות נקמה - אנא עזור לי כב' הרב
בכאב קראתי את מילותיך, לאיזה שפל יורדים אנשים המונעים על ידי רגש ומידות רעות, ונזכרתי במשנת חז"ל "הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". חז"ל אומרים שאחד הדברים שאמר יוסף על אחיו היה שהם אוכלים אבר מן החי, ללא שחיטה. והוא נענש על כך במידה כנגד מידה שבמכירתו הם הקפידו על שחיטת גדי העזים, ולא אכלוהו חי. תמהו גדולי המוסר, וכי איזה עונש הוא לאדם, הרי הוא אמר עליהם דבר חמור ביותר, שהם עוברים על אחת משבע מצוות בני נח, ואפילו לכלל בני נח מהוגנים אינם ראוים להכנס, ועל חטא זה הוא לא נענש. השיבו חכמי המוסר ואמרו, העונש הגדול ביותר לאדם הוא כשמתברר לו שהוא טעה ואינו צודק. ו הפלה גדולה מאד למי שמראים לו שדבריו היו הבל, ומעשיו היו היפך האמת והמציאות. את חושבת מחשבות נקמה, ויש לך סיבות לכעוס עליה. אבל, אם תמתיני ותתני לקדוש ברוך הוא לעשות את שלו, והוא כבר יראה לה עד כמה היא טעתה, זו הנקמה הגדולה ביותר. כל נקמה אחרת עשויה להיות זמנית בלבד - ניצחון בקרב, שאינו מרמז על ניצחון במלחמה כולה. הסבלנות תשתלם לך ויתברר לה בסופו של דבר שדרכה הייתה שגויה, כך את תצאי מנצחת. אבל הרשי לי לייעץ לך את עצתו של שלמה המלך ע"ה - "אם רעב שונאך האכילהו לחם". טמונה כאן מחשבה אמיתית. חשבי על דבר שהיא זקוקה לו (חוץ מסיפוק מקצועי, שכנראה חסר לה במידה גדושה), ייתכן שהיא זקוקה לכבוד, ייתכן שהיא צריכה משהו אחר, נסי למצוא דרך לתת לה את מה שהיא זקוקה לו, קודם כל את עשויה לגרום לה לראות אותך באור שונה ממה שהיא הייתה רגילה. וגם תרגילי את עצמך לראות אותה כזקוקה לרחמים וחמלה, לא לאיבה, כך יהיה קל יותר להתמודד עם רגשי הנקמה. בדרך זו בושתה עשוייה לגדול, והשלום עליך בא יבוא. נכון שצריכים סבלנות לכל הדרך הזו, אבל זכרי את פירושו של האדמו"ר מקוצק למילים של שלמה המלך ע"ה - "אלוקים יבקש את נרדף" - אמר הרבה' אלוקים מבקש מהנרדף חכה קצת, רק רגע, וכבר אעזור לך, רק תמתין ותראה כיצד העזרה ממשמשת ובאה. בהצלחה