תעודת כשרות/השגחה
שלום, לאחרונה נתקלתי במסעדות עם תעודת השגחה מארגון בשם ``משמר הקודש`` ולא של הרבנות המקומית.(בתל אביב) רציתי לדעת האם זו תעודה תקפה ומהימנה בברכה
תעודת כשרות
השאלה שנשאלה
מידי יום שישי אני נוהג לקנות פיתה תימנית - סאלוף, במאפיה. במאפיה אין תעודת כשרות מסיבותיהם שאינן ידועות לי, אך אני מכיר את בעל במאפיה - אדם דתי וירא שמיים וחזקה עליי ועל שאר הקונים שהכל כשר ופועל לפי ההלכה. לאחרונה הסב את תשומת ליבי אדם דתי ויר``ש שהיה נוהג לקנות במקום, על כך שאין במקום תעודת כשרות ובעצם זה שרואים אנשים דתיים קונים במקום ללא תעודה עלולים לפרש זאת אנשים שאינם דתיים, שמותר לקנות במקום ללא תעודה גם בשר וכדו`. שאלתי היא: מה הדין במקרה הזה מבחינת המקום, האם מעיקר הדין מותר לקות שם? והאם יש מקום לעניין של מראית עיין?
תשובת הרב
תעודת כשרות
אמנם כל מושג תעודת הכשרות נולד כתוצאה מכך שלא על כל אחד אפשר לסמוך, אבל זה ברור שאם בעל המקום נאמן עליך ואתה בטוח בכשרותו מוצריו, הרי עד אחד נאמן באסורים, ואתה יכול לאכול ממוצריו. הבעיה שהעלה חברך אמיתית ונכונה, וכדאי שתגשו אל בעל המקום ותבקשו ממנו שיבקש תעודת כשרות מהרבנות, הסבירו לו מדוע אתם מבקשים זאת, ואם אכן הכל כשורה אצלו הוא לא אמור לטרוח כדי להיות ראוי לתעודה, כך שהמאמץ הקטן הזה שווה.
משיב:
הרב דוד לאו - מודיעין
תאריך תשובה:
10 באפריל 2007
שאלות נוספות בנושא
הכשרת כלי מכשרות רגילה
לכבוד הרב אדם שמקפיד לאכול רק מאכלים בכשרות מהודרת, ובטעות אכלו בכלים שלו מאכל חם בכשרות רגילה של רבנות כלשהי, ועברו 24 שעות, האם יש להכשיר את הכלי? אני שואל כיוון שאפשר לומר שכשרות רגילה היא ספק טריפה מכמה סיבות: 1.יש רכיבים שנחלקו חכמי ישראל האם הם כשרים או טרפים. כגון בשר לא חלק, שיש מדמים את זה ל``מאכיל נבלות וטרפות לישראל`` ויש אשכנזים שמתירים. וכן אבקת חלב נכרי וסוגים של ג`לטין. ובכשרות רגילה מתירים להכניס מאכלים כאלה. וידוע שמחלוקת הלכתית נחשבת לספק לכל דבר, ואם הלכה כמתירים אז המאכל כשר, ואם לא המאכל ר``ל טרף. למעט במקומות שנהגו כדעת המקל. 2.רמת ההשגחה בהכשרים רגילים לעיתים מאוד מאוד נמוכה. אין בעיה לרמות משגיח שבא פעם ביום, לא תמיד המשגיחים בקיאים מספיק ורציניים מספיק ויש ים של תקלות. שמעתי מאחד מרבני ``כושרות`` שפעם הם שאלו משגיח באולם אירועים מפורסם האם הוא הפריש חלה מהבצקים והוא ענה להם ש``הקמח כבר מופרש``. ולמשל שמעתי מרב שמתמחה בכשרות שלגבי לבבות יש חיוב ביו``ד סימן ע``ב לקרוע את הלב על מנת להוציא דמו ושהוא כמעט לא מכיר רבנויות וסטקיות שמקפידות על זה ואין להם על מה שיסמכו. אמנם חלילה להוציא לעז על כולם ובודאי שיש גם רבנויות טובות ולכן אני שואל מה הדין של כלי שנתבשל בו בטעות מאכל חם עם הכשר רגיל והכלי כבר לא בן יומו.
מכונת שתיה - עלית
בס``ד לכבוד הרב שלום, במקום עבודתי קימות מספר מכונות שתייה. הקפה בכשרות בד``ץ ואילו המלבין + השוקו בהכשר KF בד``ץ לונדון - חלב ישראל האם גם המהדרים יכולים להשתמש ממכונה זו? תודה מראש
הקפדה על אוכל בעל כשרות בד``צ
בס``ד. היתארכתי אצל הורי והם אוכלים כשרות רגילה.כל המצרכים כולל בשר ניקנים ברשת גדולה (ירק גוש קטיף ,בשר כשרות רבנות מקומית של העיר -עיר גדולה).בדררך כלל הם קונים בשר בד``צ כאשר אני מגיע אליהם.פעם אחרונה מהסח דעת קנו בשר עם הכשר רגיל .(הם משאירים לי ירקות/פירות להפריש למרות שברשת הכל מופרש על פי רבנות ישראל.)בעת סעודת ליל שבת נודע הדבר שהבשר בעל הכשר רגיל ומייד הפסקתי לאכול את הבישולים שנעשו מהבשר .כמובן שזה פגע בהם מאוד היות והם משתדלים במיוחד להקפיד על פי בקשתי כאשר אני מיתארח אצלם. האם נהגתי כשורה או לא?.(אני אשכנזי)