מבקרים מחוץ לישראל? תוכלו לעבור לגרסה באנגלית בלחיצה אחת. Prefer English? Switch now.
מעבר לאנגלית

תשלום ועד הבית

יש לכם שאלה הלכתית?

הנכם מוזמנים לשלוח את שאלתכם ולקבל תשובה הלכתית מהרב.

השאלה שנשאלה

שואל/ת: אנונימי 3 באפריל 2007 | 168 צפיות
בבניין מגורים משותף , 18 דיירים , כמחצית מהדיירים אינם מוכנים לשלם ועד , במשך כ 4 חודשים . הבנין בחובות לחברת חשמל , מעלית ופעולת הנקיון מזה מספר חודשים הופסקה. בניסיונות בירור עם אותם משפחות נאמר שהתנהגותם נובעת עקב הימצאות שני גני ילדים בבינין . כיצד על נציגות הבניין ליפעול ? האם קיימת בעיה הילכתית בפניה לאגודה לתרבות הדיור ? תודה יצחק

תשובת הרב

תשלום ועד הבית

בשו"ע (חו"מ סי' קנו ס"א) כתב שיכולים בני מבוי לעכב אחד מהם מפתיחת עסק שיוסיף נכנסים ויוצאים במבוי, ואפילו אחד מבני המבוי רשאי לעכב. (ראה סמ"ע וט"ז שם שעניין מצוה שאני). מבואר א"כ שזכותם של השכנים לעכב שלא יפתח גן ילדים בכניסה זו. אבל זה שיש טענה לאותם שכנים על הגנים הפתוחים, מי מתיר להם לקנוס את שאר הדיירים ולא לשלם לקופה הציבורית את דמי השותפות? במה אשמים הדיירים האחרים שאותם שכנים גוזלים מהם את הזכות להנות מחשמל בביתם? הרי תשלום ועד הבית הוא קופת השותפים, ומנין לאותם שכנים רשות להזיק לשותפים שלהם? אם יש להם טענה על הגן שיפעלו - עם כל הדיירים או בנפרד - בדרכים הישרות של תביעה לבית דין רבני, ולא על חשבון חבריהם. לגבי הפניה לאגודה תרבות הדיור, אמנם כתב הגרעק"א (גליון על שו"ע סי' ג) שבמקום שאיגוד סוחרים מחליט להקים לעצמו בית דין פנימי, וההשתתפות שלהם תהיה על פי תקנון מסוים, ומי שיעבור על כך אפשר יהיה לקונסו כפי שיראה לבית הדין שבחרו לעשות. א"כ לכאורה אפשר לפנות לאגודה ולבקש את עזרתה. אך אם כל היכולת של האגודה זה לתבוע בבית המשפט, שוב חזרנו לכך שלפי דין תורה צריך עניינכם להתברר כהלכה, בפני בית דין רבני בעירכם, או בית דין לעניני ממונות שתסכימו עליו. אם לא תסכימו על בית דין מקומי, זכותכם לתבוע אותם בעירכם היכן שתרצו, ואם יסרבו לבוא אינם יכולים לסרב בלי לציין חלופה למקום תביעה. בשולי הדברים אציין, שהמצאותו של גן ילדים, לא בהכרח גורמת נזק, ובהחלט יש מקום לחשוב גם על לפנים משורת הדין. חבל שהגיעו הברים לידי כך, וכדאי שתזכרו שאתם נשארים שכנים בכל מקרה.
משיב: הרב דוד לאו - מודיעין
תאריך תשובה: 5 בדצמבר 2007

בעקבות שיעור מפי הרב בראש השנה.

במהלך שיעור, מאלף יש לאמר, שניתן על ידי הרב בביה``כ בו אני מתפלל במהלך החג, רצה הרב להראות כי בהבל פה ניתן להמית אדם. אין לי ספק כי הדבר נכון וכבר ראינו במקורותינו את הסיפור על טאבי העבד שהביא לשון גם כדבר טוב וגם כלא. וכן נאמר חיים ומוות ביד הלשון. הרב בחר להביא כדוגמא את הפסוק מספר דברים - `` על פי שניים עדים או שלושה יומת המת`` ניגשתי לרב לאחר השיעור ושאלתי אותו לגבי הפסוק הבא מיד אחריו - ``יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו``. משמע שהעדים לא הורגים בהבל פה אלא במעשה ממש. ענה הרב, כי במקרה ובו באו העדים וחייבו במיתה, ומתו העדים הרי שהנדון, חייב מיתה על פי דבי העדים. אני עדיין מסתפק בדברי הרב, והנה גמרא מפורשת בסנהדרין דף מה ע``ב, ``אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא (דברים יז) יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא...`` גם נראה לי כי מאחר ובית דין מחפשים להקל ולא ששים להוציא להורג הרי אם מתו העדים, פטור החייב מעונשו בידי בי``ד מק``ו ממה שנאמר בגמרא בסנהדרין. שאלתי היא מה אכן הדין, אם באו שני עדים וגרמו להרשעת הנאשם ומתו, או נסתלקו, האם עדיין מרשיעים אותו? (על פי המשך הגמרא בסנהדרין, שאם היו העדים גידמים מלכתחילה אנו מתייחסים אחרת) בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה שמוליק

לא תרצח

בעשרת הדברות ישנו הדבר השישי לא תרצח, פשוט לא תרצח בלי תוספות ובלי פירושים,בהמשך בספר התורה כשכותבים על ערי מקלט יש הבחנה בין רוצח בשוגג לרוצח במזיד,היום שמעתי על דקויות משפטיות שקובעות כי אם לא תכננת רצח מראש זה לא רצח זה הריגה או שדקירה אחת לא מראה על כוונה לרצח,השאלה שלי היא,בעיני כל זה נראה שטות אחת גדולה רצח הוא רצח גם אם החלטת עליו שניה לפני שבצעת אותו,מה קובעת ההלכה בנושא?ומדוע הרבנים לא מקימים צעקה על כל העוולות שנעשות בבתי המשפט בארץ? אולי ראוי לציין כי אחד המקרים שעורר אותי לשאול את השאלה הוא שאדם שדקר את אישתו 28 פעם לא הואשם ברצח בסופו של דבר.

דינא דמלכותא

בס``ד שלום וברכה לכ``ת נאמר לי כי איתא להדיא בתשובות הרשב``א שדין זה לא נאמר על ישראל שלקחו שררה. לבד מדין מנהג המקום, שלפעמים הוא בעייתי (כאשר רוב העם מקלים בו, או שעיר מסוימת מקילה בו- חריגות בניה וכדו`) האם ישנן דעות אחרות של פוסקים בנושא , או חיובים אחרים כו`? תודה רבה.

עזרה מההורים

לכבוד הרב, כאשר התחתנו ההורים שלנו סיכמו ביניהם על סכומים שכל אחד מן הצדדים מתחייב לעזור ולתמוך בנו. צד אחד רוצה לעזור על-ידי העברת הסכום אלינו כאילו היינו מועסקים בעסק הפרטי שלהם (דהיינו לתת לנו צ`קים מהחשבון העיסקי שלהם). במציאות אני כנראה לא אעבוד עבורם, ואם כן, זה יהיה רק מספר שעות סימלי. 1. האם מותר לקבל כסף זה מן ההורים? 2. בנוסף לכך, ההורים רשמו את הרכב שלנו בתור רכב עבודה של העסק שלהם. בפועל רכב זה אינו משמש למטרות העסק. האם מותר לקבל מהם תלושי דלק עבור רכב זה הרשומים על העסק שלהם? 3. האם מותר לקבל מהם צ`ק עיסקי לקניית נעליים, הדורש חשבונית שבתוב עליה ``נעלי עבודה``? בפועל, כפי שצויין, אני כנראה לא אעבוד עבורם. הערה: ההורים של הצד השני, רואים תשלום כסף זה בתור חוב, מכיוון שהם תמכו בסכום כסף יותר גדול עד עכשיו. יהיה כעס גדול מצידם אם לא נסכים לקבל את הכסף מהצד השני (וסביר להניח שהכסף לא יועבר בצורה אחרת). תודה.