מבקרים מחוץ לישראל? תוכלו לעבור לגרסה באנגלית בלחיצה אחת. Prefer English? Switch now.
מעבר לאנגלית

צבעי מאכל מסוכנים לבריאות

יש לכם שאלה הלכתית?

הנכם מוזמנים לשלוח את שאלתכם ולקבל תשובה הלכתית מהרב.

השאלה שנשאלה

שואל/ת: אנונימי 9 בדצמבר 2005 | 691 צפיות
כבוד הרב, ברצוני לדעת את עמדת ההלכה בנוגע לצבעי מאכל המסוכנים לבריאות. מדובר בצבעי מאכל בהם מותר להשתמש בארץ כגון טרטזין , סנסט ילו, אזורובין, פונסו, אריטרוצין ואלורה, אשר גורמים לנזקים ידועים ובלתי ידועים כגון היפראקיביות, סרטן, מוטציות, מיגרנות, אלרגיות ועוד. בנוסף, צבעי מאכל אלה נמצאים בעיקר במאכלים המיועדים לילדים, אשר עבורם צבעי המאכל הם הרבה יותר מסוכנים. האם יש מקום לאסור אכילת מאכלים המכילים חומרים אלה? תודה רבה! אלעד

תשובת הרב

צבעי מאכל מסוכנים לבריאות

הגישה ההלכתית לדברים אלו פשוטה מאד, ישנם בעלי מקצוע במשרד הבריאות, והם אמורים לוודא את הסיכונים לבריאות הציבור שמשתמש במוצרים שונים, ולקבוע את תקינותם. אם המומחים הרפואיים אומרים שאין בכך סיכון, ומאשרים את המוצרים לשימוש, אין בהם איסור מבחינה הלכתית, כי התורה אסרה עלינו מאכלים מסויימים משום כשרות, וציותה עלינו לשמור על עצמנו ולא להכנס לסיכונים, כדי לקבוע מהו סיכון, נביט סביב ונראה שאנחנו מוקפים במכוניות מסוכנות שגם פולטות אדי רעל, יש סביבנו חשמל ועוד ועוד סיכונים, אלא דברים שהם מנהג העולם איננו אוסרים ובהם נאמר ביטוי בגמרא "שומר פתאים ה'", כלומר הקדוש ברוך הוא שומר כשנוהגים בדרך מנהג העולם, ומכיון שבעלי המקצוע אישרו את החומרים הללו אין לאוסרם.
משיב: הרב דוד לאו - מודיעין
תאריך תשובה: 9 בפברואר 2006

שמירת כשרות בבית חילוני

הרב לאו שלום! אני בחור מתחזק מבית חילוני, ב``ה שומר מצוות כבר מספר שנים, אך בבית לא מקפידים בענייני כשרות כנדרש בהלכה. יתרה מכך, כל פעם שאני מעלה את הנושא ומעוניין להקפיד יותר הדבר גורם לריב גדול, בטענות שונות ומשונות כגון שאצל הוריהם לא היו עושים כך והם היו מספיק דתיים, ולדעתי גם בשל הפחד שאפסיק לאכול בבית בעתיד. אציין ראשית כי ברור לי ששמירת הכשרות לכתחילה היא לא כפי שאני נוהג, ושיש להחמיר, אולם אבקש מהרב להסביר ולבאר לי את ``גבולות הגזרה`` של ההלכה בנושא במצבי המיוחד (שניתן אולי אף לקרוא לו בדיעבד). אחלק את הבעיות כפי שאני מבין אותם ל-3 : 1. כלי האוכל והבישול משמשים גם לבשרי, גם לחלבי וגם לפרווה, וברובם לא טבולים. 2. בשטיפה מניחים את כלי האוכל ביחד בכיור (יש כיור אחד בלבד) ולאחר מכן במדיח. 3. בחימום אוכל בתנור ובמיקרוגל לא מקפידים על הפרש שעות או ניקוי. הפתרונות, ואולי אף אלתורים ניתן לומר, שמצאתי הם : 1. אני לוקח כל פעם צלחת/כוס וכד` מהסוף כך שבטוח עברו 24 שעות מאז השימוש האחרון בה. אני מתייחס לכל האוכל המבושל בסירים ומחבתות כבשרי. 2. אני סומך על העובדה שלרוב עושים מדיח פעם ביומיים שלושה, ולכן עוברים 24 שעות מרגע השימוש בכלים ועד להדחתם. 3. אני מחמם במיקורגל בכלי זכוכית סגורים עם כיסויי פלסטיק (נפרדים לבשר וחלב), ומתייחס לתנור כבשרי, ואם מעוניין לחמם חלבי בודק האם השתמשו בתנור ב-24 שעות האחרונות. האם אני נוהג כהלכה (אני הולך ע``פ ילקוט יוסף)? האם המתנה של 24 שעות ללא שימוש בכלי המאכל/הבישול/החימום מועילה ואפשר להשתמש בהם בכל שימוש לאחר מכן ? היה וקרה שהכינו אוכל בשרי בתנור/מחבת לאחר שהוכן בו מאכל חלבי (לאחר פחות מ-24 שעות), האם ניתן לנקות ולחכות 24 שעות וזה מועיל ? ושאלה אחרונה – מה נקרא בחזקת חלבי ובחזקת בשרי וכמה זמן צריך לחכות לפני/אחרי אכילתם. מצטער על עומס השאלות, אבל אלו דברים שמטרידים ממש את מנוחתי. תודה

שימוש במיקרוגל ``טרף``

שלום רב, בהמשך למספר תשובות שראיתי בשו``ת: מיקרוגל במקום ציבורי (מקום עבודה) שידוע בוודאות שהשתמשו בו בבשר טרף - האם יש איזושהי אפשרות להשתמש בו ? תודה,

בישול עכום

לגבי אכילה במסעדה צמחונית בחו``ל במקום שאין בעייה של בשר כמו מסעדה בודהיסטית. מה האסור של בישול עכום והאם אפשר להקל בו.

הצבת תנור אפיה במרפסת של האמבטיה

שלום רב עברנו לדירה ובה תנור ``בילט אין`` עם תא אפיה אחד, בשרי. את התנור שיש ברשותנו, חשבנו לשים במרפסת השירות, היוצאת מהאמבטיה, ושם לאפות חלות ומאפים חלביים. האם יש בעיה עם כך שהמעבר לתנור וממנו (עם הפשטידות והחלות) הוא דרך חדר אמבטיה ושירותים? תודה.