כריתת עץ פרי

בעבר כתבתי על נושא, זה ואציין בקצרה: הקוצץ עץ מאכל דרך השחתה לוקה מן התורה (רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ח). כתב הרמב"ם שהאיסור הוא עצי מאכל, אבל אם העץ מזיק לאילנות אחרים, או שמזיק לשדה אחר, או שדמיו יקרים, אין איסור, שהרי אסרה התורה רק דרך השחתה. גם עץ מאכל, אם העץ מעולה בדמים (העץ שווה יותר מהפירות) דעת הרא"ש בבבא קמא (צא) שמותר, וכן הורה הט"ז (יורה דעה סי' קטז). בשו"ת בית יעקב הוכיח שהתוס' חולק על הרא"ש וסבר שאף שצריך את מקום העץ אסור. הפתחי תשובה (שם ס"ק ו) ציין לדברי היעב"ץ שכתב שיש סכנה בקציצת עצים. וראה בשו"ת בניין ציון (ח"א סי' סא) שחלק עליו. שתי אפשרויות כתבו הפוסקים שמותר בהן לעקור את האילנות, לכל הדעות. האחת, שיעקור את האילן עם שורשיו, ואז יכול לנוטעו במקום אחר, וממילא אין כאן השחתה. או שיעקור על ידי פועל נכרי, שהרי אין איסור לומר לנכרי לעקור, כי איסורי אמירה לנכרי הם רק בהלכות שבת.