בדיקת חמץ

קראתי בשוחן ערוך, שאם בבדיקת חמץ אנחנו רק ``מחפשים`` ואוספים את הפתיתים ששמנו, הרי זה ברכה לבטלה. הטעם ששמים הפתיתים, הוא למקרה שלא נמצא חמץ נוסף, אזי שלא יהי ברכה לבטלה. הרי ברור לכל שבשלב שבו הולכים לבצע בדיקת חמץ, הבית כבר נקי וכשר. שהרי אנו כבר מכשירים מבעוד מועד את הבית ודואגים מלכתחילה לא להכניס שם חמץ. אם כך, הרי ברור לי שכשאני הולך לחפש חמץ, הוא איננו בנמצא, וכל החיפוש הוא ``הצגה`` (סליחה על הביטוי). יוצא מכך, שאני אמור בבדיקת חמץ, קודם לחפש משהו שאני יודע שלא אמצא, ורק אח``כ לאסוף הפתיתים שאני יודע שאמצא. אולי יואיל הרב להסביר לי את הסתירה שבדברים ?