מצה שרויה - הבדלי מנהגים בין בעל ואשה

ראשית, אסביר לך מה החילוק במנהגך, וממילא תבין מה המנהג של בית אביך. כתבת שאינך אוכלים קניידלך, אבל אתם אוכלים מצה בריי. ההבדל פשוט. אתם נוהגים שלא לאכול מצה או קמח מצה שנשרה במים (על טעם הדבר, ראה:www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=22174 השו"ע הרב (בתשובה, סי' ו) כתב שאין להחמיר בשריה במי פירות, אלא רק בשריה במים. רוב הפוסקים חלקו עליו, אך לפי דבריך שאתם אוכלים מצה בריי, כנראה מנהג ביתך הוא להקל בפרט זה, כמו שמבואר בשו"ע (סי' תסג ס"ב) שתבשיל שעשוי משמן ומחל מותר, דהיינו מצה בריי שעשויה ממצה, ביצים, שמן ומלח, מותרת למנהג זה. נידון נוסף, אותו עליך לברר בין בני משפחתך, האם אתם מחמירים גם באכילה מכלים שהכינו בהם מאכלים ממצה שרויה, או לא. רוב המחמירים ומתנזרים משרויה, מחמירים שאינם משתמשים בכלים שהכינו בהם מאכלי שרויה. ממילא, אם בכלי האכילה שם ישתמשו בשרויה, אין לך אפשרות להיות שם. עדותו של המשגיח, שאתה סומך עליו על שאר הפרטים, אז למה בזה לא לסמוך, חשובה מאד, אבל היא לא תעזור לך לגבי צלחות וסכו"ם. מה שכן, המאכלים שהמשגיח ציין יכולים להיות בסירים ומחבתות מסוימים בלבד, ולא בכלים אחרים, בדוק איתו. לא הייתי רוצה שתגיע למצב בו אינך יכול לשהות עם משפחת רעיתך בחג, אבל כדאי שתבדוק את המצב לאור הנתונים שצינתי.