קופות צדקה מרובות

הבעיה שהעלית בשאלתך מוכרת, אך לא פשוטה ההצעה שהזכרת, כי הפוסקים הזכירו גם גבי עניים את המוזג ההלכתי "מכירי כהונה", כלומר מכיוון שרגיל לתת מתנות כהונה לכהן מסויים, יש לכהן זכות במתנות, ודנו הפוסקים אם זו זכות קנינית או לא (תוס' כתובות קב,א, ד"ה לברור, תוס' בבא בתרא קכג,ב, ד"ה הכא ועוד). המשנה למלך (פ"ז מהל' מעשר ה"ו) כתב שלעניים אין זכות כזו, אבל חלקו עליו פוסקים (שו"ת חתם סופר יור"ד סי' רלז, שו"ת בית שלמה יור"ד ח"ב סי' צט, ראה בש"ך סי' רנז ס"ק יא, ויג בשם ספר התרומות). בשו"ת אמרי יושר (ח"א סי' ד) דן בקופות שהונחו בערים לטובת עניי ארץ ישראל, האם יש דין מכירי עניים, ונטה לומר שאם יש זמן בו רגילים לתת (כגון, לפני הדלקת נרות שבת, או בפסוקי דזמרה) נחשב הדבר לזכות העני שמקבל סכום קצוב, מ"מ אם ננקוט כך אינכם יכולים לחזור בכם מהחיוב שהזכמתם לקבל על עצמם להניח את קופסת הצדקה של אותו מוסד, אם הוא בא לקבל את הכסף. (ראה עוד אהבת חסד להחפץ חיים ח"ב סי' יז בהגהה, ובשו"ת מהרש"ם ח"ו סי' קה, שהתיר לגבאי לאסור להוסיף קופה, ובשו"ת אגרות משה יור"ד ח"א סי' קמט). יש כאן בעיה נוספת, הפוסקים דנו אם קופות הצדקה שנמצאות שם מוגדרות כחצר של הצדקה, ומי שנתן לתוכן כבר זכה המוסד בכסף (ראה שו"ת מאמר מרדכי סי' טו, שו"ת בית יצחק או"ח סי' כא, אבל ראה שו"ע חו"מ סי' ר ס"ג ובש"ך ונתיבות המשפט שם). מה שאני כן מציע הוא להודיע בציבור שמכיוון שהוצאות החזקת המקום עלו, אתם מבקשים מהציבור כ"עניי עירך קודמים" להתחשב בכך בעת נתינת הצדקה לקופות, ולהדגיש את הקופה שלכם.