הטבת חלום

השולחן ערוך מקדיש סימן שלם (או"ח סי' רכ) בתשובה לשאלתך. הגמרא בברכות אומרת שמי שרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ואפילו אם אין בו משמעות רעה, ייטיבנו בפני שלושה מידידיו, ויאמר לפניהם את הנוסח המופיע בסידורים (בסוף תפילת שחרית). מוסיף השולחן ערוך מדברי הגמרא במסכת שבת ובמסכת תענית שיפה תענית לחלום כאש השורפת את הנעורת. אך אנו בימינו איננו ממליצים על תעניות אוכל אלא תעניות מסוג אחר, שיקבל על עצמו יום אחד לא לדבר אלא בדברי תורה ותפילה, (אך שלא יסתובב באותו יום ברחוב, וייראה משונה בעיני אנשים), או שיקבל על עצמו מעשה טוב שדורש ממנו הקרבה. הראשונים עסקו רבות בשאלת היחס לחלום. התשחושה היא שדברי חלומות לא מורידים ולא מעלים, אך ביחס לעצמו כדאי לאדם להחמיר על עצמו, שאולי הראו לו משהו מן השמים, ואם נפשו עגומה עליו, ייתכן שזהו רמז לתיקון נפשו. ישנם חלומות טובים. רש"י בפסחים (קיז,א) אומר שאם הולך לישון מתוך שמחה של מצוה זוכה לראות חלום טוב. בספר בעל הטורים על התורה כותב על יעקב אבינו ש"וייקץ יעקב משנתו", ממשנתו, שמתוך שהיה הוגה בתורה ביום, גם בלילה לא הפסיק מלעסוק בה. כך שמחשבותיו של האדם ביום עשויים/עלולים להוביל אותו לחלומות הלילה. האם עשויים (לטובה) או עלולים (לרעה)? זה תלוי גם בו.