יוארצייט

הט"ז (או"ח סי' תקסח ס"ק ד) כתב, אם מת אביו בראש חודש כסלו, ובאותה שנה היה חודש חשוון מלא, שאז ראש חודש כסלו הוא שני ימים, יום א' דראש חודש הוא ל' חשוון ויום ב' דראש חודש הוא א' כסלו, והוא מת ביום א' דראש חודש שהוא יום ל' חשוון, ולשנה הבאה היה חודש חשוון חסר, שלא היה חשון אלא כ"ט יום, וראש חודש כסלו הוא רק יום אחד, והוא שייך לחודש כסלו, צריך לעשות היאר-צייט ביום כ"ט מרחשון, אע"פ שהמיתה הייתה בל' חשוון, ובשנה זו אין יום כזה, אבל כיוון שבשעת המילה היה יום ל' נחשב לחודש חשוון, ממילא התחלת האבילות היה ביום שהוא סוף החודש, ועכשיו יום כ"ט הוא סוף החודש, ממילא ביום כ"ח נשלמו י"ב חודש, והיום כ"ט הוא יאר-צייט, ותמיד אנו הולכים אחר החודש. כן פסק המגן אברהם, שכיוון שהפטירה הייתה ביום האחרון של חודש מרחשון, גם היאר-צייט כן. אלא שהמגן אברהם חילק שאם בפעם הראשונה שהיה לו יאר-צייט היתה זו שנה חסרה, יעשה יאר-צייט בכ"ט מרחשון, אבל אם בפעם הראשונה היה חשוון מלא, הוא עושה יאר-צייט ביום הראשון של ראש חודש, דהיינו ל' מרחשוון, ולאחר מכן יעשה תמיד ביום א' דראש חודש כסלו, אף אם החודש חסר, והיאר-צייט ביום א' כסלו. בספר מטה אפרים (שער ג סעיף ז, באלף למטה ס"ק ז) חולק על דברי המגן אברהם, כי משמע מדבריו שתמיד היאר-צייט ביום כ"ט, אף אם זו שנה שבה יש ל' מרחשון. גם בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' פג) חולק על הט"ז והמגן אברהם, וראה שם בחשבונות המולד שכתב. להלכה, כתב השערי תשובה שיש לנהוג כדעת הט"ז והמגן אברהם, וכן הסכים המשנה ברורה. בשו"ת אגרות משה (יור"ד ח"ג סי' קנט אות ג) פסק כהפנים מאירות. מי שאינו נוהג בכל פסקיו כהאגרות משה ינהג כהמשנה ברורה שהיאר-צייט הוא ביום האחרון של חודש מרחשוון. סיום אמירת הקדיש אינו נגע לתאריך, אלא ביום שמסיים האומר י"א חודשים, אינו מוסיף לומר עוד קדיש.