עליה לקבר ביום הפטירה

מקורות רבים לשאלה זו, אתייחס בקצרה. רש``י ביבמות (קכב,א) כותב בשם הגאונים, יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו. מקור נוסף, בספר מעבר יבוק (פרק עא) כתב ללמוד מכלב בן יפונה שעולים על הקברים. והוסיף, ומכאן נתפשט המנהג יפה בישראל שאנחנו הולכים על קברי אבות להתפלל ביום שמת אביו או אמו. (והוסיף שאם הוא במקום אחר יילך לבית הקברות בעיר האחרת ובכך יתעוררו כל הנשמות בתפילה עבור ישראל). בספר חסידים (סי` תנ, סי` תשי, סי` תתשעא, וסי` תשמז) כתב שעניין זה טוב גם עבור הנפטר. ``כי הניה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים על נשמתם טובה``. ראה גם בבן איש חי פרשת ויחי סעיף יב. בספר גשר החיים (פרק כט) כתב שהמנהג לעלות ביום השעה ביום השלושים וביום השנה, וכתב את סדר התפילה. (מקורו מסימן שמ``ד צריך עיון אם זהו חיוב, או חלק מדיני אבילות, ובעז``ה אבאר במסגרת אחרת).