אבלות תוך י``ב חודש

אגדיר מעט ממה שרשום בפוסקים, ובהתאם לכך הדין גם בפרטי הדינים שנשאלו. בימי השלושים כתוב בשו"ע שלא ללכת בשיירה ובקבוצה ששמחים, אפילו לא לסחורה. (שו"ע יור"ד סי' שפ סכ"ה). כלומר, להסב במחיצה אנשים ובאווירה קלילה, אסור. אבל לצאת למלון למנוחה, וגם לשמוע מוסיקת מעליות שקטה, אין צורך לאטום אוזניים.. גם לא בחדר כושר. אם זו מוסיקה שמחה צריכים לבקש מבני הבית להנמיך, או אפילו לכבות. לכן פסק השו"ע שלא נכנסים לבית המשתה, בכל י"ב חודש (סי' שצא ס"ב). אבל בני אשכנז מקילים השתתפות בחופה, אם אין שם שמחה. אפשר להקל גם שהאבל (לאחר שלושים) ישמש ויעבוד באירוע, אבל לא יסב עם אחרים לסעודה, אלא מרוחק מהם. אסור לשלוח מתנות לאבל בתוך שלושים, וגם לא להיות מוזמני אצל אחרים (שו"ע סי' שפה ס"ג ובט"ז). משתדלים שלא להסיח את הדעת מהאבלות, אך החיים היומיומיים נמשכים כמו שהיו.