טיטולים בשבת

ראשית אסביר מה הבעיה: הרמב"ם (פ"י מהל שבת הי"א) כתב, המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחיב, וכן המפרק נירות דבוקים או עורות בוקים ולא נתכוון לקלקל בלבד הרי זה תולדת קורע וחייב. כן פסק השו"ע (או"ח סי' שמ סי"ד). בשמירת שבת כהלכתה (פרק טו) כתב להתיר להשתמש בטיטולים בתנאי שפתח את המדבקה מבעוד יום. אבל בהערה שם ציין למשנה ברורה בסי' שיז, ששם הניון הוא משום יקון כלי, כלומר, על ידי תפיחת המדבקה בשבת יוצרים ומכינים א הטיטול לשימוש, ומשמע שבעצם הדבקת הטיטול אין בעיה, כי זו הדבקה שאינה של קימא, כי היא עתידה להיות מוסרת. מי שלא עשה זאת לפני שבת, מפני צער התינוק והסביבה יכול לסמוך על מה שכתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' כד) שגם התפירה עצמה לא נעשתה לקיום ולכן מתיר, וכתב שם שמהיות טוב נכון לפתוח את המדבקה מערב שבת. אמנם בעת הסרת הטיטול טוב להמנע מלהדביק א תהמדבקה, כי זו כבר הדבקה של קיימא, ומטרתו שתישאר, ועדיף לעטוף את הטיטול בשקית ניילון ולהשליכו לאשפה.