כבוד הנפטר והספדים ארוכים למשך שעות ביום חם

נכון שיש צורך הלכתי להספיד אדם כהלכתו ולא לזלזל בכבוד המת אך לעתים קרובות קורה כי בימים שלא אמורים להספיד עקב סיבות הלכתיות המונעות הספדים בתאריכים שונים מכל מקום מספידים למרות האיסור והעיקוף נעשה ע``י איזכור התאריך ושבהתאם לכך אסור להספיד אך במקום הספד יאמרו דברי התעוררות ב``קצרה`` למעשה ברוב המקרים דברי ההתעוררות הופכים להיות הספד לכל דבר וכן ההבטחה לקצר לא תמיד מתבצעת. והנה היום היה הספד של רב ``גדול`` הלוייה יצאה מבני ברק ולאחר מכן היה רצף של הספדים אולי כשעתיים בחום. אני בוודאי לא מעוניין לזלזל באדם הגדול שנפטר ושיהיה מליץ יושר למשפחתו תלמידיו ולכלל ישראל אבל שאלתי היא האם כבוד המת וכבוד החיים לא דורש הספדים קצרים יותר ממוקדים יותר וטכס לוויה יותר מזורז ובכך ישמרו כבוד המת וגם תהיה לנפטר לוויה יותר מכובדת ללא טירחא דציבורא. לפני כמה חודשים היה לוויה גם לאדם חשוב בירושלים וגם היה מזג אוויר של גשם סוער ובכל זאת הזמינו מספידים רבים לבמה וההספדים נמשכו כשעתיים או יותר ואני כל פעם שרואה הדבר אני אומר לעצמי שצריכים למצוא דרך לשנות את הנוהג כמובן באמצעות התייחסות רבנית לנושא ובדיקת הרבנים האם ראוי לשנות את הנוהג. דעתי העניה היא שיש להספיד כהלכה אך עם מספר קטן של נואמים עם דברים קצרים ממוקדים השווים לכל נפש. לשאר הנואמים יש הזדמנות ביום השבעה או השלושים וכך יהיה להם יותר זמן להכין את ההספד ולא צריכים לדבר באופן ספונטני.