עוגה בשבת

המרדכי שהובא בבית יוסף (או"ח סי' שמ) כתב שאכן יש איור דרבנן במוחק ציורים שישנם על דבר מאכל. הבית יוסף הביא ראשונים שחלקו עליו, ובספרו שולחן ערוך לא הזכיר כלל את ההלכה הזו. הרמ"א (שם ס"ג) כתב את דינו של המרדכי, אסור לשבור עגה שכתוב עליה כמין אותיו, אע"פ שאינו מכוון רק לאכילה הוי מוחק. הט"ז שם (ס"ק ב) חלק עליו וכתב שכיוון שמתכוון לאכילה לא יתכן לאסור. במגן אברהם (ס"ק ו) הביא לחלק שאם הציורים הם מגוף המאכל אין איסור מחיקה כלל, ואם הציורים עשוים מדבר אחר, אסור לשבור. הדגול מרבבה כתב להקל מכמה סיבות, והמשנה ברורה (ס"ק טז) פסק להקל כמותו, שכששובר את הכתב תוך כדי אכילה בפיו אין איסור כלל, גם אם הכתיבה היא מסוג אחר, אבל כשרוצה לשבור בידו או בסכין, מותר רק אם הכתיבה היא מגוף המאכל. החזון איש (סי' סא ס"ק א) חלק ואסר בכל מקרה. למעשה, בין האותיות לחתוך, אין זו מחיקה. אם חותכים שלא בין האותיות, אין איסור לאכול את העוגה, למרות שכך נמחקו האותיות, אבל אסור לחתוך אותן, אם האותיות עשויות מאותו חומר של העוגה, מותר לחתוך, כי אין זו מחיקה.