נטילת ידים לכהנים ע``י לוי

בזוהר פרשת נשא כתוב שכהן שרוצה לישא כפיו צריך שיוסיף קדושה על קדושתו מיד מי שהוא קדוש, וזהו הלוי. הביאו הבית יוסף וכתב שכך ראוי לנהוג, וכן פסק בשו"ע (סי' קכח ס"ו). מהדין שאם אין לוי נוטל הכהן לבדו, ומכך שיש דעה שיכולים הכהנים לסמוך על נטילת ידיים של שחרית, ומהדין שכתב הפרי חדש שנטילת הלוי אינה מעכבת, ושאסור ללוי להפסיק תפילתו כדי ליטול לכהן ברור שזו חובת הכהנים, יותר מאשר חובת כל הלוויים. כתבו הפוסקים שזו מצוה שאינה חובה על הלוויים, אלא היא מצוה על הכהן שקודם שיברך יקדש ידיו על ידי לוי. כן כתב מהר"ש הלוי, הובא בדברי הגאון האדר"ת (בהערות בסוף סידור עולת ראיה), שכתב שאם המניין מצומצם ראוי שיצא רק לוי אחד ולא יותר, כדי שלא יתבטל המניין. מדברים אלו משמע בפשיטות שאין חובה על כל הלויים לצאת, אם יש מספיק לוויים. בספר לקט הקמח החדש (אות מה) כתב מפורש שרק לוי אחד שופך על ידי כל הכהנים. גם במנהגי וורמיזא, (הודפסו בספר מנהגים לרבי יוזפא שמש, אות מח) כתב שהלוי החשוב נוטל לכהנים, אם ירצה יכול לכבד לוי אחר. נתפלל שנזכה לשמוע ברכת הכהנים בבית המקדש