מבקרים מחוץ לישראל? תוכלו לעבור לגרסה באנגלית בלחיצה אחת. Prefer English? Switch now.
מעבר לאנגלית

חיוב בשבת יורצייט

יש לכם שאלה הלכתית?

הנכם מוזמנים לשלוח את שאלתכם ולקבל תשובה הלכתית מהרב.

השאלה שנשאלה

שואל/ת: אנונימי 11 במרץ 2005 | 358 צפיות
רציתי לשאול איזה חיובים (לפי עדיפות) יש בשבת למי שחל יורצייט שלו באותו שבוע. מה קורה כשזה מתנגש בחיובים אחרים: בר-מצוה, שבת חתן, הולדת בת/בן? האם חייבים לכבד חיוב של אורח שאינו חבר בבית-הכנסת (וכמובן רוצה מפטיר, מוסף וכד`)?

תשובת הרב

חיוב בשבת יורצייט

בעבר השבתי על שאלה זו ואעתיק את סדר הקדימויות כתבתי שם: 1. סדר הקדימויות הוא כך : ביום חול: א. חתן ביום חופתו. (דעת הגרש"ז אויערבך שהוא קודם בתנאי שחופתו ביום זה, אבל אם חופתו אחרי השקיעה אינו קודם. אציין כי דעתו היא שחתן זה גם אינו פוטר את המתפללים מאמירת תחנון. יש מקילים וסוברים כדעת המהרש"ם בספר דעת תורה שגם אם חופתו היא אחרי השקיעה, נחשב חתן, הן לעניין תחנון, והן לעניין עליה לתורה). ב. נער בר מצוה ביום כניסתו למצוות. ג. יום זכרון של אביו או אימו, באותו יום. ד. בעל ברית, ביום הברית. ה. סנדק, ביום הברית. בשבת: א. חתן בשבת שלפני החתונה, ונער שנעשה בר מצוה באותו יום. (אם אין אפשרות להעלות את שניהם, יטילו גורל). ב. בעל אישה יולדת, בשבת שבאה האישה לבית הכנסת בפעם הראשונה אחרי הלידה. ג. חתן בשבת שבע ברכות, כשהנישואין היום מיום רביעי ואילך. ד. יום זכרון של אביו או אימו, כשחל בו ביום. ה. אבי הבן כשהברית בו ביום. ו. אבי הבן בשבת שלפני הברית. ז. חתן בשבת שבע ברכות, כשהנישואין היו קודם יום רביעי. ח. נער שנעשה בר מצוה באמצע השבוע שעבר. ט. מי שיש לו יום זכרון על הוריו באחד מימי השבוע. (יום זכרון ביום ראשון, קודם ליום זכרון ביום שני, שאז יוכל לעלות ביום שני עצמו. וכן יום זכרון ביום שלישי קודם מסיבה זו ליום זכרון ביום שני). י. אבי הבת, בשבת שקוראים לה שם. יא. יש מנהג לקרוא לתורה אבל שנסתיימו שבעת ימי אבלותו. (אם היום השביעי הוא שבת, יעלה לתורה במנחה). יב. נוהגים לקרוא לתורה למי שצריך לברך ברכת הגומל. יג. נוהגים גם להעלות לתורה למוהל, ולאורח שבא מן הדרך, או יוצא לדרך. לפי סדר זה תוכל למקם את מי שיש לו יאר-צייט באותו שבוע. לגבי אורח, אכן יש לכבדו בעליה, אבל אין חיוב לתת לו מפטיר או מוסף.
משיב: הרב דוד לאו - מודיעין
תאריך תשובה: 11 במרץ 2005

תפילה מהירה וניקוד המשך הבהרות

בס``ד 1) אני לא הסברתי את עצמי מספיק ברור, אצל אשכנזים בתפילה קוראים פסוק ראשון ואחרון בקול רם והשאר בלחש ומאוד מהר, על מה המתפללים מסתמכים הלכתית בקריאה מהירה זו? 2) כאשר בתפילה כתוב וירושלים כאשר האות וו הראשונה מנוקדת עם חיריק לעומת אם הניקוד הוא עם שווא מה ההבדל? איפה אפשר לקרוא בנושא לא בתוך הסידור אלא לגבי ההבדלים כמו הדוגמה שנתתי.אני מקווה שעכשיו אני ברור יותר וסליחה על הטירחה.

כשרות

שלום וברכה. 1. האם מותר לכתחילה לבשל ביצה קשה בסיר שכשרותו מוטלת בספק? 2. האם מותר לסמוך על חברת מזון לא יהודית שמעידה על מוצר כזה או אחר שלה, שאין בו שום מרכיב מן החי? 3. האם לכתחילה מותר לי, כבחור ספרדי, להתפלל שחרית ומנחה בנוסח אשכנז- שאינו אומר את סדר הקורבנות לפני כל תפילה? בברכה ובתודה רבה מראש.

ברכת כהנים

מה עדיף? להתפלל לאט ובכוונה או לעלות לברכת כהנים?

תפילה

שלום, 1. האם מותר להתפלל מנחה בשעה 12.45 בימים אלו (שעון קיץ)?אם לא,באיזה שעה כן מותר להתפלל? 2.האם מותר להתחיל חזרה של תפילת עמידה לפני שסיימו עשרה את תפילתם?