מי שבירך לחולים

פסול הלכתי אין כאן, אבל יש לשקול אם אכן לנהוג כן מכמה סיבות. ראשית, עצם ההליכה של אנשים אל הגבאי חשובה, כי מי שטורח ללכת מראה בדעתו שהחולה אכן חשוב לו, והוא טורח עבורו (גם אם זו טירחה מועטת), האלוקים נותן שכר לפי צער וטירחה. שנית, רגע שקט, שלפעמים אינו שקט, גם אינו מכובד. שלישית, יש לשקול, בהתאם למקום, האם זו הסיבה להפרעה בתפילה ולרעש, או שישנן סיבות אחרות שבהן צריך לטפל, וברגע זה של המי שברך בא הרעש לידי ביטוי גדול יותר. אם אכן כך, אין הצדקה לשנות בשל כך את הנוהג, אלא לשנות את הדיבור.. רביעית, אם ישנם אורחים שאינם מודעים למנהג, וגם הם מבקשים לברך את החולה, הרי לא מודיעים כל שבת מה עושים בדיוק, ולמה לפגוע בהם. סוף דבר, צריכים שיקול דעת אמיתי לפני שמשנים מצב קיים, ויש לבחון היטב האם הסיבה לשינוי היא רצון בכבוד המקום או רצון לסיים מהר את התפילה ורצון לחתוך היכן שאפשר. היות שאינני במקום אין בידי להשיב.