השאלה שנשאלה
שואל/ת: אנונימי
2 בפברואר 2007
| 306 צפיות
מאז שהתחלתי את דרכי בתשובה, בחסדי השי``ת, הריני לומד ע``מ לקיים וב``ה היום אני שומר תורה ומצוות וקובע עיתים לתורה (אינני אברך לצערי), לאחר שחופשות קיץ (בתי מלון, ים, בריכה, וכיו``ב) ירדו מהפרק, שמחתי לגלות כי חופשות חורף באתרים מושלגים מתאימים לי מאוד (לכאורה) - כולם לבושים בצניעות, יש בית מלון כשר, ביכנ``ס וספר תורה, במשך היום קצת גולשים בשלג, הגלישה בשלג וההרים הלבנים מרחיבים את הדעת, ובכלל הבריאה מעוררת יראה ואהבת ה`, בערב יש זמן ללמוד בנחת, וכעבור שבוע חוזרים לארצנו הקדושה. משום מה, מתוך כל השינויים מחיים חילוניים לחיים יהודיים, דווקא זה אחד הדברים הקשים ביותר לוויתור... אני בוודאי נשמע מגוחך, וזה נכון - ``צרות של עשירים`` לעומת הקשיים של עם ישראל, ובכל זאת זה מטריד אותי... קיבלתי על עצמי בלי נדר לא לנסוע במיוחד לחופשה כזו (למרות שאם זה איסור תורה, אז מן הסתם נשבעתי על זה כבר בהר סיני...), ומאוד קשה לי עם זה, במיוחד למראה המוני שומרי מצוות נוסעים ואף גרים בחו``ל - אשר אותם אני דן לכף זכות כי בוודאי יש להם תירוץ טוב, וכן לאור ה``קלות`` שבנסיעה לחו``ל לצורך עבודה - ואכן אני נוסע לעיתים מטעם מקום עבודתי (משתדל למעט ככל שניתן). שאלתי היא, האם יש איזה צד להתיר חופשה כזאת?אם אזדמן לחו``ל מטעם העבודה, האם אפשר להשאר עוד כמה ימים לצורך החופשה הנ``ל? נ.ב. השואל בן עדות המזרח, אם זה משנה מבחינה הלכתית
תשובת הרב
חופשה קצרה בחו``ל
נכון הוא שמידת חסידות היא לא לצאת מגבולות הארץ. מו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל אמר שאחד הדברים שהוא גאה בהם זו העובדה שהוא לא יצא מהארץ. אבל היתי מבקש שתשים לב לנקודה הבאה, מסבי זצ"ל קיבלתי שבין התנאים המתירים מצוי גם התחום הרפואי ואין הכוונה דווקא לרפואה של פקוח נפש. יש מושג של בריאות הנפש ושלווה, שלפעמים הריחוק מהיום-יום, לזמן קצוב וקצר, תורם למנוחת הנפש. ישנה אפשרות גם לנפוש בארץ. אך לפעמים הנסיעה מאפשרת את הניתוק הדרוש לצורך זה. ממה שתיארת נראה לי ברור שאתה כלול בין אלו שהמנוחה הזו חשובה לך מאד, אז נסיעה טובה, ושובך בשלום.