ממה מורכב עירוב תבשילים

יש ראשונים שסוברים שצריך להניח גם פת וגם תבשיל לצורך עירוב תבשילים מערב יום טוב (תוס' בביצה יז, ב, בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש שם שכן נהגו, ושכן פסקו בה"ג ור"ש הזקן. וכן כתוב המגיד משנה פ"ו מהל' יו"ט ה"ג שכן נהגו). יש ראשונים שסוברים שדי בהנחת תבשיל בלבד, ואיןצריך להניח גם פת. (הרי"ף שם ובשו"ת סי' שיב, הרמבם פ"ו מהל' יו"ט ה"ג, שו"ת הגאונים שערי תשובה סי' קכד, סדר רע"ג ח"ב דף רע"ב, אור זרוע סי' שמג, שבלי הלקט סי' רמו, הרמב"ן והרשב"א שהובאו במ"מ שם ועוד). להלכה נפסק בשולחן ערוך (סי' תקכ"ז ס"ב): עירוב תבשילין צריך להיות מפת ותבשיל. ואם לא עשאו אלא מתבשיל לבד, מותר. אם הניח פת בלבד, יש אומרים שמותר לו רק לאפות מיום טוב לשבת. (הרי"ד בספר המכריע סימן ב ושבלי הלקט שם. וכן תוס' בעבודה זרה לז, ב, וע"ע בשו"ת אבני נזר סי' ת אות ו ). ויש אוסרים אפילו לאפות כשהניח פת בלבד (אור זרוע שם והצל"ח בביצה טז, א וכן דעת האחרונים, ראה עו"ש סק"ד, אליהו רבה סק"ד ומשנה ברורה סק"ז). לכן צריך להניח גם תבשיל וגם פת לצורך עירובי תבשילין. מותר לקחת כל תבשיל שהוא, בין צלי ובין שלוק, או כבוש או מעושן. (שו"ע סי' תקכז ס"ח. אמנם בשו"ת חכם צבי סי' קל חולק בדין כובש, אך הלכה כהכרעת המחבר, וכן פסק החיי אדם בנשמת אדם כלל קב סק"ג, והמשנ"ב בשער הציון ס"ק כה). לכתחילה יקח ככר לחם שלם, וחתיכת בשר או גדים חשובה (אחרונים). נוהגים לקחת לתבשיל ביצה שלוקה שמחזיקה מעמד מספר ימים ואינה מתקלקת. (בן איש חי פרשת צו אות א. משנ"ב סי' תקכז סקי"א).