היום החמישים

ראשית, בתורה נאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'". שים לב כיצד פיסקתי את הפסוק, סופרים שבע שבתות תמימות (49 ימים), וביום החמישים מקריבים. (פעמים רבות הטעם "טיפחא" מפסיק, כדוגמת - בשירת הים "צללו כעופרת במים, אדירים", עיי"ש במפרשים. כדוגמת "הותיר לנו שריד כמעט, כסדום היינו וכו' (ישעיהו א), עיי"ש במפרשים). שנית, לרוב הראשונים ישנה מצוה אחת המורכבת משני חלקים, לספור ימים ולספור שבועות. ומכיוון שגילתה התורה במניין השבועות ואמרה "שבעה שבועות תספור לך", מבואר שלא סופרים יותר משבעה שבועות, כלומר 49 ימים. ועוד, בתורה מצאנו שלוקים 39 מלקות, למרות שכתוב 40, כי הכוונה היא למניין הסוכם את הארבעים.