דרשה לבר מצוה

איני מבטיח לכל שואל שאכתוב דרשה, אבל הנה בקשתך, שלושה ילדים נולדים לזוג הראשון, לאדם ולחווה. הבן הראשון הוא קין, אחריו נולד הבל, ולאחר מכן נולד שת. האם נותנת את השמות. היא מסבירה את שמו של קין ואומרת :"קניתי איש את ה'". שמו של הבל אינו מוסבר. פירוש שמו הוא על שם העתיד, על שם העובדה כי אכן ימיו להבל דמו, בשל מותו בגיל צעיר (רמב"ן). את שמו של שת היא מסבירה בכך ש"שת לי אלוקים זרע אחר, תחת הבל, כי הרגו קין". קריאת שמות מעלה היא. חז"ל מספרים כי מוכיח הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת שאדם גדול מהם, מפני שהוא יודע לכוון שמות, ולקרוא לכל בעל חיים שם המתאים לו. מלאכי השרת ניסו לעשות זאת ולא הצליחו, מפני שבקריאת שם הולם טמונה חכמה רבה, לה זכה אדם הראשון. מלאכי השרת התפעלו מחכמתו ורצו לומר לפניו שירה, עד שהפיל עליו הקדוש ברוך הוא שינה, וראו שאינו אלא גוש עפר. על כן ההבדל בין השמות של בני אדם וחווה לימוד יש בו. בעיקר אם נשים לב לכך שמילה אחת מופיעה אצל קין, ולעומתה מילה אחרת אצל שת. לקין היא קוראת איש. לשת היא קוראת זרע. נראה כי ההבדל הוא בנקודת ההתייחסות של חווה אל בניה. חז"ל לימדונו כי כל מעשי בראשית נבראו בקומתם ובצביונם. העץ נולד עץ, ובעל החיים נברא חי מושלם, לא כגור יונק. גם אדם וחווה נבראו בצורתם השלימה. משנולד הבן הראשון היה מקום לטעות כי גם הוא ככל הנבראים נולד מושלם. לא הייתה סיבה לחשוב אחרת. לכן מתבטאת חוה ואומרת: "קניתי איש", כשכוונתה לאיש ממש. מושלם, על המעלות והחסרונות שבו. אבל כשלא מטפחים, כשלא מגדלים, כאשר מניחים לאדם לגדול ללא יד מכוונת שתטפח, שתכוון, שתמנע מהיסחפות אחר רצונות ותאוות, עלול לגדול רוצח. עלול להיות מצב בו יקום איש על אחיו ורצחו נפש. כשרואה חווה מה היו התוצאות של ה"איש", הבינה כי מעתה תפקידה הוא "אם כל חי", כלומר מכוונת ומדריכה, כי ניתן בידיה "זרע", אותו יש לטפח, להשקות, לנכש עשבים שוטים המזיקים לגידולו ולכוון אותו לדרך הרצויה. אם לא מחנכים עלולים להביא לחורבנו של עולם, לכן בונה חוה איש חדש, בידיעה כי עדיין מדובר בזרע, אותו יש לחנך לדרך הרצויה, ממנה ייבנה אדם. חינוך – זו מילת המפתח לעשייה ולבניין. בסוף הפרשה מתוארת הידרדרות העולם. במשך עשרה דורות מוצאים אנו אחד בולט מבני המשפחה, ואילו השאר נעלמים ונדחים. לעתים גם לא מוזכר שמם. זאת עד שמופיע נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. אנו מתפעלים ממסירות נפשו למען הבהמות, החיות והעופות שהיו אתו שנה שלימה בתיבה. מסביב יהום הסער, ורק בתיבה מתנהלים להם חיים. נח מספק צורכיהם, נותן לבהמה לחמה, לכל בעלי החיים את מזונו של כל אחד ואחד. אך נח אינו עושה זאת לבד. אחרי עשרה דורות, מופיע לראשונה תיאור של משפחה. לא כתוב רק "ויחי וכו' ויולד וכו' ויחי וכו' ויולד וכו'", אלא "ויולד נח את שם את חם ואת יפת". משפחה של שלושה בנים, שגם אם לא כולם מתנהגים בדרך הרצויה, גם אם עלולים הם לסטות בהמשך הדרך, ולהתעצל בהגשת מזון בתיבה, אך רוב הזמן הם עשו את המוטל עליהם, והתאמצו לספק צרכי בעלי החיים, ביחד עם אביהם. ניכר עליהם שהם ילדים של נח ורעיתו ("נעמה"? – רש"י ורמב"ן ד,כב). לראשונה ניתן לפגוש במשפחה שבניה מוזכרים בשמם, ללמדנו שראויים הם. ומשקם בית בו יש יותר מבן ממשיך אחד, ראוי לתת בידם את הכלים לישועה. לבניין עולם חדש, עולם הבנוי על ידי חסד.