השאלה שנשאלה
שואל/ת: אנונימי
1 באפריל 2006
| 138 צפיות
יש לנו קבוצת מניין של אנשים ממקומות עבודה שונים באיזור, ובאחד המקומות אנחנו מתכנסים בימי עבודה מדי יום בשעה 15:00 בערך לתפילת מנחה. בד``כ לא כולם יכולים להשתתף, מפאת היעדרות, נסיעה לצורכי עבודה, מחלה, עומס פתאומי בעבודה, שיחת טלפון בהולה וארוכה, ישיבה, וכו`. אז חסרים שניים, שלושה או יותר מתפללים, ואז מתחילים לחפש. וכאן המתחילה הבעיה: מספר פעמים הופיעו עובדים מסביבת העבודה שקיים פיקפוק באשר ליהדותם. אבל לא נעים לשאול וראש קבוצת התפילה טוען כי העובדה שהם מתנדבים להשתתף בתפילה, מעידה שם יהודים כשרים. ``לא-יהודי בשום פנים לא יסכים להשתתף בתפילה יהודית``, טוען הוא, ובזה נגמר הויכוח, עד לפעם הבאה. אולם, אני כמעט בטוח שלפחות שניים מה``מתנדבים`` האלה אינם יהודים כלל, כי לפני פחות מחודש הם נעדרו מהעבודה ``לכבוד חג המולד הפרבוסלבי-אורטודוכסי אישר המנהל שלהם (נחגג בתחילת ינואר לפי לוח השנה היוליאני-רוסי). כלומר, חששותיי מבוססים על בסיס מוצק למדי. 1) מה דינו של מניין, כאשר בדיעבד נודע כי לא היו שם 10 גברים יהודים, וחלקם היו לא-יהודים? 2) מה הדין לגבי מניין בו קיים חשש כי האיש ה-10 אינו יהודי, אך חוששים מלשאול אותו? 3) ומה אם אדם כזה פשוט יענה כי הוא 100% יהודי? דהיינו: או אומר אמת, או משקר...? בכלל, כיצד מטפלים בסוגייה רגישה זו בעת בו אחוז ניכר של עליה מסויימת אינם יהודים לפי ההלכה, אבל ההגינות והחברות מונעת מאתנו לשאול שאלה נוקבת באשר ליהדותם, לפני התפילה? ומה אם מישהו משקר? בתודה ובברכה, פיני