Questions about היחיד והחברה

האשמה בחילול שם ה' - האם היא צודקת ?: הנני בעל תשובה מזה כ-6 שנים. בשנתיים האחרונות נקשרה נפשי ברב ת"ח כריזמתי ונהדר, ממנהיגי אחת הקהילות המכובדות בארץ. הפכתי אותו למורי מובהק, עטרת ראשי ושימשתי אותו בכל. והוא מצידו הרעיף עלי חיבה יתרה, נתן לי יחס מועדף, נתקרבנו מאד מאד ובקיצור "נפשי נקשרה בנפשו". מדי פעם נתבקשי על ידו לפתוח את תפילת מנחה, או לחזן בשחרית ועוד. מקרה שקרה כך היה: יום אחד לפני כחודש, הגעתי לביה"כ 20 ד' לפני מנחה וביה"כ היה סגור (מקרה לא שגרתי). טילפני למזכיר הרב והוא אמר לי שמיד הוא מגיע ושנחכה לו. המתנתי יחד עם ציבור מתפללים שהגיע לתפילה - ברחבת בית-הכנסת הפנימית, ליד הדלת, וב-5 ד' לפני מנחה התקשרתי שוב למזכיר הרב והוא אמר שוב שמיד מגיע. בינתיים הגיעו מעל 10 איש ובקשו שאתחיל את "פתח אליהו" בעמידה ברחבת ביה"כ ליד הדלת. בדיוק בזמן מנחה, התחלתי לאט לאט להגיד "פתח אליהו" ובערך כ-10 דקות לאחר זמן מנחה, שהגעתי לחלק הראשון של "פיטום הקטורת", הגיע מזכיר הרב וכעס "למה התחלת להתפלל?! אמרתי לך לחכות! הסברתי לו שראיתי שאנשים מתחילים להתפזר וכדי למנוע זאת, התחלתי לאט-לאט. ע"כ. בהמשך, זומנתי אל לשכת הרב, אשר כעס עלי והאשים אותי בחילול שם ה' - בעצם תחילת תפילה מחוץ לדלת ביהכ"נ , מפני שמעבר לחצר ביהכ"נ ישנו כביש ומדרכה שבה - לדבריו - עוברות נשים בלבוש פרוץ, וזהו חילול שם ה' ! - לא ידעתי צער כה רב המון המון שנים. כמעט חרב עלי עולמי, מפני שראיתי בהאשמה "חילול שם ה' " בגרוע מכל. והרגשתי רע ביותר. אך במקביל נתמלאתי בתמיהה וספק לגבי האשמה חמורה זו. אני עדיין [כמו הרבה "צדיקים"] צריך לעשות תשובה... אבל האשמה בחילול שם ה' מבחינתי היתה לפחות כמו עבירה בזדון מהגרועות שבגרועות! לכן פניתי לברר בעניין זה. קיבלתי לפחות 2 תשובות מרבנים שלא היה כל חילול ה' ואילו אחד מהם אף אמר שעשיתי קידוש שם ה' בכך שמנעתי מאנשים להתפזר... לסיפור זה יש המשך, אך אסיים בשלב זה. אני מוכר לרבנים באזור מגורי - אך מצאתי לנכון לפנות גם אל כב' הרב שאינו מכיר אותי, ולכן התשובה תהיה "ניטראלית" לחלוטין, והיא חשובה לי מאד. אנו לפני יום הכיפורים ואני רוצה לדעת תשובה לעניין הנ"ל. אודה מאד על תשובת כב' הרב בתודה וברכה, בת-ים ת"ו

צער בעלי חיים מול יחסי שכנות: שלום רב, בשבת האחרונה התארחתי אצל חברים בישוב בו אני מתגורר, וראינו דרך חלון הבית את השכן כשהוא מתעלל התעללות של ממש בכלב שלהם (של השכן). חבריי סיפרו לי שזו לא הפעם הראשונה, אך שמאחר וידוע כי מדובר באדם קשה, הם נמנעו עד כה מלעשות משהו בעניין, מאחר ורוב הסיכויים שגם כך פעולתם (דיווח לשלטונות?) לא תעזור, ויחסי השכנות יפגעו כתוצאה מכך (מדובר באדם המוכר בבעיות ביחסי אנוש, והאפשרות לגשת לדבר איתו לא ממש שייכת, שכן היא תגרום למריבה והסיכוי שהיא תועיל אפסי). השאלה היא, האם עלינו לעשות משהו בנושא. חשבנו על דיווח אנונימי לשלטונות (צער בעלי חיים), אך הבעיה עם זה הוא שהנ``ל קרוב לוודאי יאשים את שכניו (אלא שהתארחנו אצלהם או אחרים), ובכך נגרום עוול מיותר ומעין גניבת דעת. מאידך, אם נדווח בשמנו המלא, תהיה מריבה בינו לביננו. מה עדיף אם כן, למנוע צער בעלי חיים, או לשמור על יחסי שכנות טובה. נקודה שחשוב להדגיש היא שלאדם הנ``ל ככל הנראה יש דיווחים קודמים במשטרה על אלימות, ותלונה כזו עלולה לפגוע בו מעבר לטיפול בנושא הכלב נטו.

חרם דרבנו גרשום במכתב: שלום הרב, קיבלתי מכתב תודה מחבר. על המכתב כתוב שהוא אך ורק בשבילי. יש לי ענין להראות לחבר אחר את המכתב. מגוף המכתב לא ניתן לדעת בשום אופן מי הכותב. האם אסור לי להראות לחבר רק בגלל שכתוב שזה בשבילי? יישר כוח, יוני

האם מותר לפתוח פתקים: שלום כבוד הרב ענית לי תמיד על שאותי אשמח אם גם הפעם תענה: אני מורה לכיתו ט` לפעמים בכיתה יש המון רעש והמולה ומעבירים פתקים הייתי רוצה לשאול אם כשאני תופסת פתק מותר לי להסתכל בו? או שאני צריכה לזרוק אותו לפך תודה רבה צירה וסרמן

זלזול ברב: שלום! לפני כמה חודשים זלזלתי ברב מסוים (שלא בפניו) מתוך אי ידיעה והתבססות על פסק מסוים שהוציא- ששנוי במחלוקת. שאלתי היא- האם עלי לבקש את סליחתו, או שהדין הוא כמו בלשון הרע- שיש חשש שיפגע אם יוודע לו שזלזלתי בו, ועלי לעשות תשובה אישית? עלי לציין שלא הכרתי ואיני מכירה את הרב אישית. תודה, וגמר חתימה טובה!

תמונות מהשואה: שלום. האם מותר לנו להסתכל בתמונות מהשואה בהם יהודים נראים במצבים מביכים? האם אין כאן פגיעה בכבודם? תודה.

קשה להוכיח את כל מי שצריך: שלום לכבוד הרב! קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה רבה על כל התשובות שענית לי, זה עזר לי מאוד. לגבי השאלה- יש כל כך הרבה אנשים שצריך לנסות להשפיע עליהם ולהיטיב את דרכיהם- יש ילדה בבית ספר שלי שראיתי אותה שכאשר עושים לה משהו רע היא לא סולחת והיא כועסת על מי שעשה לה כך ואף מדברת לשון הרע. יש ילדה בכיתה שלי שמורה מסויים התנהג בצורה שגרמה לה לרגשות שליליים כלפי אותו מורה. והרי כאשר עושים לנו משהו רע, יש לסלוח ולהמשיך לאהוב את אותו מישהו. (הדבר נכתב כאשר אני בעצמי צריכה להשתפר בדבר) יש לי חניכה יתומה שאני צריכה להיפגש איתה מדי פעם, שהיא אומנם חמודה מאוד ומנומסת ויש לה דברים טובים אך כאשר אנחנו משחקים היא מאוד רוצה לנצח אותי, ואם זה לא יקרה, זה יגרום לה לצער. לפעמים היא גם משקרת ומרמה.ואם לדוגמא אנחנו נעשה משהו שדורש מאמץ והיא חושבת שאני פחות מתאמצת ממנה, אז היא תגיד לי משהו בסגנון שזה לא אופר. בנוסף, אם יגידו לה לעשות משהו בניגוד לרעיון שהיא אמרה, היא לא תרצה לעשות כך, וגם אם היא תטעה במשהו או שיגידו לה שטעתה הי תצטער על כך (כנראה שהגורם לכך הוא גאווה). הייתה פעם שהיא הייתה צריכה לסדר דבר מה (לצורך המשחק) ולי לא היה מה לעשות לבנתיים ולכן התחלתי לקרוא בספר. משום מה, זה הכעיס אותה והיא טענה שזה לא אופר שהיא עכשיו מתאמצת ומסדרת ואני נהנת לי. יש לי שכנה חילונית (בגיל יסודי) שכאשר מישהו עיצבן אותה אז היא לא התיחסה אליו יפה והיו לה רגשות שליליים כלפי אותו מישהו. בנוסף לכך, הרי זה קצת קשה להוכיח, לדוגמא המקרה עם החניכה, יש הרבה דברים להוכיח אותה ובנוסף צריך להיזהר לעשות זאת בעדינות וברכות,בלי שהיא תיעלב, ובמיוחד אצלה שהיא יתומה, וגם זה יכול לגרום לה לרגשות שליליים כלפי, הרי מן הסתם היא לא תשמח כאשר מעירים לה. בשאר המקרים, אומנם ההוכחה יותר קלה, אבל לדוג` במקרה הראשון, הרי קודם כל מדובר כאן בילדה שאין לי ממש קשרים איתה. אומנם הייתה פעם אחת שדיברתי איתה לגבי העניין של לשון הרע, על חומרתו וכו`, אבל הרי אני אצטרך לפנות אליה ולהזכיר לה את העניין עם המקרה שבו התנהגו אליה שלא כיאות. (וכאן יש עוד שאלה- האם זה נחשב לרכילות?) האם יש צורך להוכיח בכל המקרים האלו? תודה רבה.

בעיה: אני לומד במכינה קדם צבאית כלשהי וכל פעם שאני חוזר הביתה אז אני נפגש עם חברימהעבר ,ואין מצב שאני לא ישמע לשון הרע וניבולי פה וכו` ומצד שני אני לא רוצה לאבד את הקשר שלי איתם . מה לעשות?!!!! תודה מראש

בעקבות הדרשה בשבת בבוקר - צוואת דוד: שלום וברכה. הרב בדרשה דיבר על כך שדוד מוסר את חייו ועתידו בהליכתו למערכה מול גולית. יישר כוח גדול. חסרה לי נקודת משען ליישום רוח התנדבות כזו גם היום. היום החינוך הוא יותר אינדיבידואליסטי, יש הכרה בחשיבות הבסיס החומרי של החיים, אנו מקדישים הרבה ל``תשומת לב`` לסביבה, למשפחה. יש התחשבות רבה בשיקולים ``אנושיים``, ואין צוים נבואיים. איך משלבים באורח חיים כזה יסוד של ``לעזוב הכל`` ולהקדיש את החיים למטרה נעלה, כזו או אחרת. האם זה רק ליחידי סגולה? תודה.

כדורגל בישיבה: אני לומד בישיבה תיכונית ואצלנו מתנהל משחקי ליגה של כדור רגל על המגרש שיש לנו המשחק מתנהל פעם פעמיים בשבוע. לפני כמה ימים התנהל אצלנו ויכוח הלכתי (בין התלמידים) אם מותר לראות את המשחק או שאסור בגלל מושב ליצים אז אצלנו זה הולך כך: -יש ר``מ שמשגיח על נוהל המשחק -יש סדר מבחינת שופטים, שפיטה וכו` -ומה שבטוח אין שם את האווירה שמתנהלת באיצטדיון רגיל אז האם יש כאן מושב ליצים או לא?