ספק ברכות

השו"ע (או"ח סי' קסז ס"ט) פסק שאם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו אינו חוזר ומברך. משמע מדבריו שאפשר להמשיך ולאכול, כי השו"ע לא הוסיף. כן למד בדבריו הגרש"ז אויערבך במנחת שלמה (סי' יח אות ח). כך הלכה למעשה, שמעיקר הדין אפשר להמשיך ולאכול. וכן מי שהסתפק אם בירך ברכה אחרונה אינו מברך. אם יש אפשרות שמישהו לידי יברך על מאכל, ואני אקשיב ואכוון לצאת ידי חובה, ואחר כך אמשיך לאכול, עדיף. דין זה אינו נוגע לברכת המזון שהיא מדאוריתא וחייבים לחזור ולברך. לגבי אישה מצאנו פוסקים מקילים, מפני שחיובה בברכת המזון הוא מדרבנן. הביאור הלכה (סי' קפו ד"ה אלא) מכריע שאם אין לה ממי לשמוע את ברכת המזון, תברך מספק. יש לעיין בדין זה, כי המשנה ברורה (סי' רג ס"ק ד) מכריע גבי אכילת פרי שספק אם מברכים עליו בורא פרי העץ או האדמה ובירך בורא פרי העץ, יאכל רק מעט כדי שלא תתבטל הברכה, משמע שאינו משיך באכילה, ויש לעיין בדינו.