מאכל שמטבילים בנוזל...

1. ראשית, כל השותה קפה עם עוגה, מן הראוי לברך שהכל על הקפה, ואחר כך מזונות על העוגה, שהרי ספק הוא מה העיקר ומה הטפל, אך במציאות רוצה את שניהם, כמו שכתב החיי אדם (כלל נו סי' ב) גבי יין שרף שאוכל עימו עוגה, אע"פ שנראה שהאחד עיקר והשני טפל, מ"מ כיוון שהכוונה היא לאכול את שניהם, אין האחד טפל לשני, ומברך על שניהם. ואף שבדרך כלל ברכת מזונות קודמת לברכת שהכל, כאן הרי משנה את הסדר מפני חשש ברכה לבטלה, ולכן יכול להקדים את שהכל. (אגב, במקרה זה חייב בנטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, בלא ברכה. או"ח סי' קנח ס"ד בפרי מגדים). 2. בנידון השאלה, הדין הוא שלחם שנתבשל איבד תואר לחם, כתב החזון איש (סי' כו אות ט) שדין זה הוא דווקא אם נתבשל כשיעור בישול, אבל אם שרה את הפת במים, אפילו רותחים, והוציאו מיד, לא ירדה הפת מדין לחם. לכן תלוי אם העוגייה נימוחה או לא. אם היא נימוחה ונשאר ממנה שיעור כזית מחוייב בברכה, אם לא נשאר שיעור כזית, ניפטרת העוגיה בברכה השקה.