נטילת ידיים אימתי?

פסק השולחן ערוך (או"ח סי' ד סי"ח), אלו דברים צריכים נטילה במים, הקם מהמיטה, היוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו, ויש אומרים אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפלא כליו (מכנים), והמשמש מיטתו, והנוגע בגופו בידו (במקומות המכוסים) וכו', המקיז דם וכו'. לא הוזכרה כאן נטילה במים לצורך תפילה או לימוד תורה, מפני שבהם די בניקוי הידיים, גם ללא נטילה אם אי אפשר. בכל אלו הנטילה היא בכלי, ועד הפרק, ולא רק כהכנה למשהו, אלא צריכים ליטול סמוך להם. ראוי לסגור, לא בגלל טומאה (שהרי כשיש פתח המפריד בין השירותים לחדר, אין בעית טומאה), אלא כדי שאפשר יהיה לומר דבר תורה בחדר, ואם הדלת פתוחה עלול להיות מצב שיאמרו פסוק מול השירותים, דבר שאינו ראוי.