קימה לפני אב ואם

בספר ערוך השולחן (יור"ד סי' רמ סעיף כד) הביא את דין הגמרא שצריך לקום מפני אב ואם בעת ששומע קול פסיעותיהם, וכתב להסתפק, הרי למדנו (קידושין לג,ב) שלא יהא כבוד אדם יותר מכבוד שמים, א"כ צריכים לקום רק בבקר ובערב מפני שגם מפני הקדוש ברוך הוא אנו קמים בקר וערב, א"כ כשאביו או אימו נכנסים כמה פעמים ביום אינו צריך לעמוד מפניהם אלא שחרית וערבית, או שייתכן שכבודם גדול מכבוד המקום, או ייתכן שצריך לעמוד מפני הרואים. הערוך השולחן אינו מכריע בספק זה, ונראה פשוט שאם אין רואים אינו צריך לעמוד אלא פעם בבקר ופעם בערב. הוסיף ערוך השולחן וכתב, גם נראה שאם דרים בבית אחד או בחצר אחת לא שייך קימה בפניו רק בבואו מבית המדרש. זו מצוה המוגדרת כמצוה שכלית, שגם מי שאינו מבין את התורה, מעריך מצוה זו, אך היא מוגדרת גם כמצוה קשה, כי קשה להצליח להשביע את רצון ההורים כל חיינו. ולואי ונזכה.