גירושין - משמורת על ילדים

סוגיא זו אינה פשוטה כלל, כי דיונים רבים בבתי הדין סובבים סביב בעיית משמורת הילדים. הכלל החשוב ביותר נוסח על ידי הרמב"ן (שו"ת מיוחסות לרמב"ן סי' לח) שכת, לעולם צריך לדקדק דברים אלו אחר מה שיראה לבית הדין בכל מקום ומקום ישי בו יותר תיקון. ביאר את הדברים בשו"ת דרכי נועם (סי' כו) וכתב, כי חכמי התלמוד אמרו על הסתם, דסם מילתא הבת אצל האם והבן גם כן בקטנותו, ואחר כך עם האב וכו', שכל זה תיקון הולד על הסתם. אבל אם ראו בית דין שאין בה תיקון אלא אדרבה קלקול, מחירים אחר תקנתם כפי ראות עיני הדיינים, וכל הפוסקים הסכימו לזה שהכל תלוי כפי ראות עיני בית דין מה שהוא תיקון לולד. כלומר, על אף שישנם דיונים רבים אודות חובת המזונות, האם האב יכול לומר שאחרי גיל 6 הוא דורש שהילדים יהיו אצלו ואם לאו אינו נותן מזונות (רמב"ם הל' אישות פכ"א הי"ז, כן פסק השו"ע אבהע"ז סי' פב ס"ז, ראה ביאורו במגיד משנה שם ובחלקת מחוקק אבהע"ז שם ס"ק ט, ובשו"ת מהר"י בן לב ח"א כלל יב שאלה עב, ובשו"ת המבי"ט ח"א סי' קסה), אבל מה שקובע את מקום הילדים הוא טובתם, וזו לא שאלת זכות האב או האם. ראה גם בשו"ת המבי"ט (ח"ב סי' סב) שהסביר שמה שאמרו שהבת אצל אימה, לא בשביל קירוב ואהבת אם לבת יותר מן האב נגעו בה, אלא לתיקון הבת וכו'. אציין שכתבתי רק את העיקרון, וכמובן שעל השאלה מה היא טובת הילדים, כל מקרה לגופו.