הלכות ריבית
שלום לכבוד הרב. קראתי בקיצו``שע שכתוב: ``אפילו לא פסק עמו את הריבית בשעת הלואה , אלא שהלוה לו בחינם עד זמן פלוני, או שמכר לו איזו סחורה בהקפה עד זמן פלוני, או שחייב לו בענין אחר לשלם לו, יהיה מאיזה ענין שיהיה, ובהגיע זמן הפרעון פוסק לו איזה דבר בשביל שירחיב לו את הזמן- גם זאת היא ריבית`` וכתוב בסעיף שלאחריו שגם אם זה מדעתו של הלווה אסור. מה הבעיה בעצם? הרי הלווה הסכים. מדוע יש פה הקפדה על הזמן? תודה.