ייצוג משפטי2

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי August 11, 2002 | 108 views
תודה לרב על תשובתו ובכל אופן הייתי רוצה לחדד את השאלה. האם כאשר מתברר לי שלקוח/ה אינו מדבר אמת האם עלי : להפסיק ליצגו ואם כן האם אינני מועל בחובתי לסייע לאדם הזקוק לסיוע . יתרה מכך יתכן שעוה"ד שייצג את הלקוח בעתיד לא ידע את האמת ויביא להכרעת דין לא צודקת להביא לידיעת בית הדין/בית המשפט את מה שנודע לי האם אני מחויב בהתנצלות בפני הצד השני שפכעתי בו בלא משים גם אם עשיתי מלאכתי בנאמנות וקל וחומר עם "נסחפתי" כדרכם של עורכי דין בהברל ממשפט פלילי בו משאבי הנאשם תמיד קטנים מאלה של המדינה ולכן חזקה על עו"ד שהוא יכול לעשות כמיטב יכולתו מבלי לחשוש שהצד השני לא יוכל לפעול בשל העדר אמצעים הרי שבדיון בעניני משפחה נראה לי שיש עלי אחריות מיוחדת שכן הצד השני עלול להפסיד לא בגלל שאינו צודק אלא בגלל שלא היה בידו לשכור עו"ד מתאים , ואולי אין זו בעיתי ועלי להשאיר בעיה זו לבית הדין ? תודה

The Rabbi's answer

ייצוג משפטי2

איני סבור שעליך להפסיק לייצגו אלא אם הוא מבקש זאת, בודאי כאשר החשש שלך הוא שמא עורך הדין השני לא יידע את העובדות. הראשונים נחלקו (רמב"ם ורא"ש- שו"ע חו"מ סי' יז) מה צריך בית הדין לעשות כשהוא רואה שעלול בית הדין להגיע למצב של דין שאינו אמת. במקום אחר עסקתי בשאלה האם מותר לשקר בדרך לתוצאת אמת. לא אוכל להביא כאן את אריכות הדברים אך אציין את השאלה והתשובה. רואה אדם שבדיון בבית הדין הוא עלול להפסיד, אם יטען את טענת האמת שלו, האם מותר לו לומר שקר כדי לגרום לכך שפסק הדין יהיה אמיתי, ולא ייגרם עוות הדין על ידי טענות שקר של חברו. ראיה להלכה זו נראה להביא מסוגיית הגמ' בכתובות (כא,א), אמר רב יהודה אמר רב שנים החתומים בשטר ומת אחד מהם צריכים שנים מן השוק להעיד עליו וכו', ואי ליכא תרי (שנים, שיכירו כתב המת-רש"י) אלא חד (וזה החי נמי מכירה, מאי נעביד), אמר אביי לכתוב (זה שנשאר בחיים) חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא (ויטלוה הדיינים ויקיפוה אצל חתימתו בשטר) ומחזקי ליה (ההיא דשטרא מהך דאחספא), דלא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך, ודווקא אחספא אבל אמגילתא לא דלמא משכח ליה אינש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי (למעלה מן החתימה יכתוב שזה החתום לוה ממנו מנה, וכותב כך, אני פלוני החתום מטה לויתי מנה מפלוני), ותנן הוציא עליו כתב ידו גובה מנכסים בני חורין. כתבו הראשונים שאע"פ שדעת הרי"ף והרמב"ם (פי"א מהל' מלוה ולווה) ור"י שיכול לומר פרעתי, כנגד שטר חוב בחתימת ידו, מ"מ יש לחשוש שמא יטען אמת שלא לוה ממנו כלום, וכל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי, ויתחייב ממון. כן כתבו הריטב"א והר"ן, וראה בשטה מקובצת שהביא עוד תשובות ראשונים בשאלה זו. אכן מדוע לא השיבו הראשונים בפשטות שאסור לאדם לטעון טענה שאינה אמת, אפילו שהוא בא להציל את עצמו מהפסד על ידי מי שזייף את השטר, ולכן אסור לו לומר פרעתי. אלא מוכח שאין כל מניעה לטעון פרעתי אע"פ שאינה טענה נכונה, כיוון שעל ידי כך מציל את ממונו. אם נראה לך שכתוצאה ממילותיך תהיה תוצאה שאינה נכונה, אין לך היתר לעשות זאת. אם לא, אינך חייב לגלות את כל שידוע לך.אם נסחפת ופגעת, חייב! אתה לבקש את סליחת הצד השני, וקודם לכן מוטלת עליך החובה לשמור על כבודם. על אחת כמה וכמה בדיני משפחה שהם דיני נפשות.
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: August 11, 2002

בעקבות שיעור מפי הרב בראש השנה.

במהלך שיעור, מאלף יש לאמר, שניתן על ידי הרב בביה``כ בו אני מתפלל במהלך החג, רצה הרב להראות כי בהבל פה ניתן להמית אדם. אין לי ספק כי הדבר נכון וכבר ראינו במקורותינו את הסיפור על טאבי העבד שהביא לשון גם כדבר טוב וגם כלא. וכן נאמר חיים ומוות ביד הלשון. הרב בחר להביא כדוגמא את הפסוק מספר דברים - `` על פי שניים עדים או שלושה יומת המת`` ניגשתי לרב לאחר השיעור ושאלתי אותו לגבי הפסוק הבא מיד אחריו - ``יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו``. משמע שהעדים לא הורגים בהבל פה אלא במעשה ממש. ענה הרב, כי במקרה ובו באו העדים וחייבו במיתה, ומתו העדים הרי שהנדון, חייב מיתה על פי דבי העדים. אני עדיין מסתפק בדברי הרב, והנה גמרא מפורשת בסנהדרין דף מה ע``ב, ``אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא (דברים יז) יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא...`` גם נראה לי כי מאחר ובית דין מחפשים להקל ולא ששים להוציא להורג הרי אם מתו העדים, פטור החייב מעונשו בידי בי``ד מק``ו ממה שנאמר בגמרא בסנהדרין. שאלתי היא מה אכן הדין, אם באו שני עדים וגרמו להרשעת הנאשם ומתו, או נסתלקו, האם עדיין מרשיעים אותו? (על פי המשך הגמרא בסנהדרין, שאם היו העדים גידמים מלכתחילה אנו מתייחסים אחרת) בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה שמוליק

לא תרצח

בעשרת הדברות ישנו הדבר השישי לא תרצח, פשוט לא תרצח בלי תוספות ובלי פירושים,בהמשך בספר התורה כשכותבים על ערי מקלט יש הבחנה בין רוצח בשוגג לרוצח במזיד,היום שמעתי על דקויות משפטיות שקובעות כי אם לא תכננת רצח מראש זה לא רצח זה הריגה או שדקירה אחת לא מראה על כוונה לרצח,השאלה שלי היא,בעיני כל זה נראה שטות אחת גדולה רצח הוא רצח גם אם החלטת עליו שניה לפני שבצעת אותו,מה קובעת ההלכה בנושא?ומדוע הרבנים לא מקימים צעקה על כל העוולות שנעשות בבתי המשפט בארץ? אולי ראוי לציין כי אחד המקרים שעורר אותי לשאול את השאלה הוא שאדם שדקר את אישתו 28 פעם לא הואשם ברצח בסופו של דבר.

תשלום ועד הבית

בבניין מגורים משותף , 18 דיירים , כמחצית מהדיירים אינם מוכנים לשלם ועד , במשך כ 4 חודשים . הבנין בחובות לחברת חשמל , מעלית ופעולת הנקיון מזה מספר חודשים הופסקה. בניסיונות בירור עם אותם משפחות נאמר שהתנהגותם נובעת עקב הימצאות שני גני ילדים בבינין . כיצד על נציגות הבניין ליפעול ? האם קיימת בעיה הילכתית בפניה לאגודה לתרבות הדיור ? תודה יצחק

דינא דמלכותא

בס``ד שלום וברכה לכ``ת נאמר לי כי איתא להדיא בתשובות הרשב``א שדין זה לא נאמר על ישראל שלקחו שררה. לבד מדין מנהג המקום, שלפעמים הוא בעייתי (כאשר רוב העם מקלים בו, או שעיר מסוימת מקילה בו- חריגות בניה וכדו`) האם ישנן דעות אחרות של פוסקים בנושא , או חיובים אחרים כו`? תודה רבה.