בעקבות שיעור מפי הרב בראש השנה.
במהלך שיעור, מאלף יש לאמר, שניתן על ידי הרב בביה``כ בו אני מתפלל במהלך החג, רצה הרב להראות כי בהבל פה ניתן להמית אדם. אין לי ספק כי הדבר נכון וכבר ראינו במקורותינו את הסיפור על טאבי העבד שהביא לשון גם כדבר טוב וגם כלא. וכן נאמר חיים ומוות ביד הלשון. הרב בחר להביא כדוגמא את הפסוק מספר דברים - `` על פי שניים עדים או שלושה יומת המת`` ניגשתי לרב לאחר השיעור ושאלתי אותו לגבי הפסוק הבא מיד אחריו - ``יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו``. משמע שהעדים לא הורגים בהבל פה אלא במעשה ממש. ענה הרב, כי במקרה ובו באו העדים וחייבו במיתה, ומתו העדים הרי שהנדון, חייב מיתה על פי דבי העדים. אני עדיין מסתפק בדברי הרב, והנה גמרא מפורשת בסנהדרין דף מה ע``ב, ``אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא (דברים יז) יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא...`` גם נראה לי כי מאחר ובית דין מחפשים להקל ולא ששים להוציא להורג הרי אם מתו העדים, פטור החייב מעונשו בידי בי``ד מק``ו ממה שנאמר בגמרא בסנהדרין. שאלתי היא מה אכן הדין, אם באו שני עדים וגרמו להרשעת הנאשם ומתו, או נסתלקו, האם עדיין מרשיעים אותו? (על פי המשך הגמרא בסנהדרין, שאם היו העדים גידמים מלכתחילה אנו מתייחסים אחרת) בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה שמוליק