הדלקת נרות חנוכה בחוץ או בפנים

בסוגיית הגמרא (שבת כא) כתוב, נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. הסיבה היא משום פרסום הנס. כך נפסק להלכה בדברי הרמב"ם (פ"ד מהל' חנוכה ה"ז) והשולחן ערוך (או"ח סי' תרעא ס"ה). כפי שכתב הלבוש (שם ס"ה), כדי שיראוה הכל ויתפרסם הנס. בימינו נוהגים שמדליקים בתוך הבית. יש נוהגים להדליק בחוץ ויש מניחים את הנרות בחלון הסמוך לרשות הרבים. עימי בכתובים בירור הלכתי ארוך אודות שלושת המנהגים. בשורות אלו אציין רק את מקור הדינים. א. במסכת סופרים (פ"כ ה"ה) למדנו, נר חנוכה מצוה להניחה בפתח הסמוך לרשות הרבים. רש"י הסביר שמבחוץ, היינו לא ברשות הרבים אלא בחצירו, שבתיהם היו פתוחים לחצר. (כן דעת הר"ן שם והאור זרוע סי' שכג). התוס' (שבת כא,ב) כתב שמדליק על פתח החצר שפתוח לרשות הרבים. (ומביא ראייה מהגמרא גבי חצר שיש לה שני פתחים, עיי"ש). כן כתב הטור, וכן פסק השולחן ערוך שם שאם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר. ב. שנינו בשבת (כא,ב), ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו. הרמב"ם (פ"ד מהל' חנוכה ה"ח) פסק, בימי הסכנה מניח אדם נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים, ואפילו הניחו על שולחנו דיו, וצריך להיות בתוך הבית נר אחד להשתמש לאורו. כן כתב הרמ"א להלכה. גם הרשב"א (שו"ת ח"א סי' תקמ-א) והריטב"א בשבת שם כתבו שעכשיו מדליקים בתוך הבית. כן כתב בשבלי הלקט (סי' קפה), אחר שנהגו בשעת הסכנה נהגו, ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ, ואם לאו מניחה על שולחנו. כן ראיתי גם בספר ארחות חיים (הל' חנוכה ס"ק ג) שכתב, ועכשיו בגלות שאין אנו יכולים לקיים המצוות בשלימות, מניחה על פתח ביתו מבפנים. כך כתב גם בספר העיטור (הל' חנוכה), ואחר שנהגו על הסכנה נהגו, ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ. מלשונות אלו ברור שהדלקה בתוך הבית היא בדיעבד, כשאין יכולת להדליק מבחוץ. ואף שכשאין אפשרות לקיים מצוה אין חיוב לקיימה. כאן יש חיוב, מפני שכך תיקנו חכמים. אך כבר תמה האור זרוע שם שכתב, והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקים בחצירות. הערוך השולחן (סי' תרעא ס"ק כד) כתב, והנה עתה אין אנו מדליקים בחוץ, ואף שאין סכנה אצלנו, מ"מ כמעט הוא מהנמנעות, מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר, גשם ושלג ורוחות חזקים, ואי אפשר להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית, וכולי האי לא אטרחוהו רבנן, ועוד בזה לא יהיה היכר למצוה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקים בבית. כוונתו בהיכר היא, שכיום שגרים כמה וכמה אנשים בבניין אחד, אם יניחו כולם בפתח הבניין לא יהיה היכר למניין הימים, אך מדבריו נראה כי עיקר הטעם הוא שמזג האויר מקשה על ההדלקה. אך בלוח ארץ ישראל מביא הרב טוקצ'ינסקי את מנהג תלמידי הגר"א בירושלים שמדליקים בחוץ. גם בספר מקראי קודש להגרצ"פ פרנק (חנוכה סי' יז) כותב להדליק בחוץ, בעששית של זכוכית סגורה. בשו"ת התעוררות התשובה (ח"א סי' נג) כתב עוד שמי שגר בין נכרים חייב להדליק בחוץ או בחלון הסמוך כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא ויתפרסם הנס ביניהם. ג. בשו"ת דבר יהושע להגרי"מ אהרנברג (ח"א סי' מ) כתב לבאר את מנהג ישראל להדליק בפנים, למרות שאין סכנה, בהוכיחו שמנהג שנעקר ממקומו איו חוזר. וכתב, והיינו משום דאחר חתימת התלמוד היה שעת סכנה, ואז עקרו בית הדין שבאותו הדור מצות הדלקה בחוץ ותיקנו להדליק בפנים, ומאותו סכנה ואילך לא חזרו ותקנו להדליק בחוץ, שהרי חזינן שנהגו כל העם להדליק בפנים, וכיוון שכן לא זו בלבד שרשאים להדליק בפנים, אלא שמחויבים בכך, שאם הדליק בחוץ לא עשה כתקנת חכמים. בהמשך דבריו שתמה על מנהג ירושלים להדליק בחוץ, והלא גם האור זרוע ראה שהדליקו בפנים, ורק תמה על המנהג, אך לא ביטלו. הגרי"ש אלישיב השיב לו והוכיח מסוגיית הגמ' (כתובות ג,ב) שכשמסתיימת שעת הסכנה חזרה תקנה למקומה. בדבר יהושע (ח"ג סי' יח) דן בסוגיה ואחר כך כתב שלמרות שבתוך הגטאות יכולים היו היהודים להדליק בחוץ, בכל זאת לא עשו כן, והתקנה המקורית נתבטלה. בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' מו) דן בעניין, ובתוך הדברים כתב, אמנם לא ראינו לצדיקי הדור בחו"ל שינהגו כן, וגם בארץ ישראל הנוהגים להדליק בחוץ הם מיעוטא כלפי הנוהגים להדליק בפנים, וביותר נוהגים להדליק בפנים החסידים. ד. ציינתי שיש מניחים את הנרות בחלון הסמוך לרשות הרבים. מקור הדברים הוא המגן אברהם (סי' תרעא ס"ק ח, הובא במשנה ברורה ס"ק לח) שכתב, ונראה לי דאם יש לו חלון הסמוך לרשות הרבים יניחנו בחלון, דבזה ליכא חשש סכנה, אם לא במקום דשכיח היזיקא. בספר הנהגות חזון איש כתב על החזון איש, בדירתו שהייתה מוקפת חצר היה מדליק במרפסת הפונה לרשות הרבים, בטפח הסמוך לפתח חדרו (ולא היה למרפסת פתח לחוץ), ואמר דבזמנינו אין להדליק בפתח החצר מפני שכהיום שונה עניין החצר מבזמן חז"ל, שאין לנו שימוש בחצר כדורות הראשונים שהיה עיקר תשמיש הבית שם, אבל אצלינו אין החצרות רק לאויר. ועוד שגם פתח הבית נראה ברשות הרבים.