ברכה על נרות חנוכה במקום העבודה

נהגו שבנוסף לצו חכמים להדליק נרות חנוכה כל איש בביתו. יש להדליק גם בבית הכנסת (שו"ת הריב"ש סי' קיא), מפני שבימינו מדליקים כל אחד בביתו, ואין פרסום הנס לרבים, אלא לבני הבית בלבד, לכן תקנו שידליק גם בבית הכנסת. בספר המנהיג כתב שההדלקה היא כזכר למקדש שבו היה הנס, ומדליקים במקדש מעט. הבית יוסף (או"ח סי' תרעא) אומר שמדליקים בבית הכנסת מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו. היו ראשונים שחלקו על מנהג זה, אך הוא נתקבל להלכה. ראה ברכי יוסף שם ס"ק ו, משנה ברורה שם ס"ק לט וס"ק מד, כף החיים שם ס"ק סה. לכן היו שהקלו גם להדליק בכותל המערבי, שדין בית כנסת לו. (מועדים וזמנים ח"ב סי' קמג). לגבי אירועים ומסיבות. בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' סה אות ג) כתב, כמה דחקו רבותינו למצוא טעם על ברכה זו בבית הכנסת וכו', ואיך יעלה על הדעת לחדש מעצמינו מה שלא שערו אבותינו. דעת שו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' סה) דומה. גם דעת הגרש"ז אויערבך היתה שלא לברך. בשו"ת אז נדברו (ח"ו סי' עה) הביאו וכתב שניתן לברך אם האסיפה מתקיימת בחוץ, משום פירסומי ניסא. האדמו"ר מלויובביטש חידש שאפשר לברך, משום סברת הריב"ש, שהרי פירסום נס גדול יש כאן. אם תרצה לברך יש על מי לסמוך, אך מכיוון שפירסום נס יכול להיות גם בלא ברכה, בעצם ההדלקה, ובאמירת ברכה בלא שם ומלכות, ראוי לעשות כן.