אכזריות

בעבר כתבתי על תשובתו של הנודע ביהודה (יור"ד מהדורה תנינא סי' י) שנשאל על ידי יהודי שרצה להשתתף במסעות ציד, הוא מציין שהאישים שעסקו בציד בתורה אינם מוזכרים לשבח (נמרוד גבור ציד - לפני ה', עשיו - איש יודע ציד), והוא מבקר את מעשהו בחריפות רבה. לצורך פרנסה הוא מתיר, אך לא לצורך הנאה גרידא. גם בשו"ת שמש צדקה (יור"ד סי' נז) כתב, הסכמתי לאסור משום תפיסת אומנותו של עשו הרשע וקניית מידת האכזריות להמית בריותיו של הקדוש ברוך הוא וכו', שהרי לא הותרה מיתת בעלי חיים אלא לצורך המין האנושי ולתועלתו, ולא להקנותינו מידת אכזריות שפיכות דמים והריגה. שתי דעות אלו בפוסקים מביעות בצורה ברורה את דעת התורה הסולדת מאכזריות. אם זאת, האם יש להם חלק בעולם הבא או לא, איני יודע להשיב. הקדוש ברוך הוא יודע לדון את האנשים, לא לנו לדון אחרים, אלא לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.