מוצאי תשעת באב

לגבי מניעה הלכתית היה מקום לשקול להקל, כי למרות שלא כל ההלכות של יום י' באב נוהגות השנה, כי לקראת שבת התירו תספורת וכיבוס, אבל מצאנו שהתירו רק לכבוד שבת, ולא התירו בשר ויין. לא כתבו הפוסקים התייחסות לנגינה, ויש מקום להקל בנגינה ביתית, גם אם לא באירועי שמחה. אבל מבחינה נוספת אבקש להעיר. למדנו שהקפיד הקדוש ברוך הוא על עם ישראל בצאתם מהר סיני, למרות שמשה רבינו אומר שאנו הולכים לארץ ישראל, עבורו זו הייתה הליכה לארץ, עבורם זו הייתה בריחה מהר ה', עד כדי כך שחז"ל מגדירים אותה כ"תינוק הבורח מבית הספר". (ראה פרשת בהעלותך). לצאת מאבלות על חורבן עם ישראל, לדורותיו, ישר למופע של שמחה, מי שמסוגל לעשות את המעבר החד הזה מראה שהאבלות הייתה כפויה עליו, ולא זו הייתה כוונת חז"ל. מופעים היו ויהיו, בית מקדש שחסר לנו יש רק אחד, נקדיש לו מעט מעצמנו.