מראית עין

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי May 7, 2002 | 530 views
שלום כבודו, מראש ברצוני להתנצל על ההקדמה הארוכה אך היא חשובה לשאלתי. אני חוזר בתשובה וחברי הטוב ביותר הוא חילוני. יום הולדתו קרב והוא החליט לחגוג במסעדה לא-כשרה. נוצר מצב מביך שאיני יכול לבוא, ואפילו רק לשמוח בשמחתו, מחשש מראית עין, שמא אדם ייראה חובש כיפה יושב במסעדה זו, יסתמך עליו, ייכנס לאכול ויגיע לדבר עבירה. לדעתי, נוצר מצב אבסורדי בו אני, שלא עושה למעשה דבר עבירה, נענש בכך שנאסר עלי להגיע לאותו מקום. מדוע ? הרי אדם שרוצה להכנס לאכול צריך לבדוק בעצמו את תעודת הכשרות של המקום ולא להסתמך על אחרים. האם האיסורים של מראית עין לא אמורים לחול על ``הרואה`` ? בכבוד רב, אייל.

The Rabbi's answer

מראית עין

חבל לי על הסיטואציה אליה נקלעת, אך אשיב בקצרה. איסור מראית עין אינו על הרואה, אלא על העושה. זהו הכלל בכל דיני מראית העין, בעיקר משנפסקה הלכה שכל האסור מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. לא תמיד אנשים מודעים וזוכרים לשים לב לתעודת הכשרות ולשאלת היותה בתוקף, בודאי לא כשהם נכנסים ורואים אדם המוגדר כשומר כשרות מיסב במסעדה זו. אם היו האנשים שמים לב, לא היה צורך בחוק למניעת הונאה בכשרות, הנלחם בחנויות המדביקות תעודת כשרות ישנה או ששייכת למקום אחר, על חזית החנות. אאחל כי תחוג עם ידידיך עוד שנים רבות בטוב ובנעימים, כשגם שאלת האכילה אינה חוצצת ביניכם.
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: June 7, 2002

שמירת כשרות בבית חילוני

הרב לאו שלום! אני בחור מתחזק מבית חילוני, ב``ה שומר מצוות כבר מספר שנים, אך בבית לא מקפידים בענייני כשרות כנדרש בהלכה. יתרה מכך, כל פעם שאני מעלה את הנושא ומעוניין להקפיד יותר הדבר גורם לריב גדול, בטענות שונות ומשונות כגון שאצל הוריהם לא היו עושים כך והם היו מספיק דתיים, ולדעתי גם בשל הפחד שאפסיק לאכול בבית בעתיד. אציין ראשית כי ברור לי ששמירת הכשרות לכתחילה היא לא כפי שאני נוהג, ושיש להחמיר, אולם אבקש מהרב להסביר ולבאר לי את ``גבולות הגזרה`` של ההלכה בנושא במצבי המיוחד (שניתן אולי אף לקרוא לו בדיעבד). אחלק את הבעיות כפי שאני מבין אותם ל-3 : 1. כלי האוכל והבישול משמשים גם לבשרי, גם לחלבי וגם לפרווה, וברובם לא טבולים. 2. בשטיפה מניחים את כלי האוכל ביחד בכיור (יש כיור אחד בלבד) ולאחר מכן במדיח. 3. בחימום אוכל בתנור ובמיקרוגל לא מקפידים על הפרש שעות או ניקוי. הפתרונות, ואולי אף אלתורים ניתן לומר, שמצאתי הם : 1. אני לוקח כל פעם צלחת/כוס וכד` מהסוף כך שבטוח עברו 24 שעות מאז השימוש האחרון בה. אני מתייחס לכל האוכל המבושל בסירים ומחבתות כבשרי. 2. אני סומך על העובדה שלרוב עושים מדיח פעם ביומיים שלושה, ולכן עוברים 24 שעות מרגע השימוש בכלים ועד להדחתם. 3. אני מחמם במיקורגל בכלי זכוכית סגורים עם כיסויי פלסטיק (נפרדים לבשר וחלב), ומתייחס לתנור כבשרי, ואם מעוניין לחמם חלבי בודק האם השתמשו בתנור ב-24 שעות האחרונות. האם אני נוהג כהלכה (אני הולך ע``פ ילקוט יוסף)? האם המתנה של 24 שעות ללא שימוש בכלי המאכל/הבישול/החימום מועילה ואפשר להשתמש בהם בכל שימוש לאחר מכן ? היה וקרה שהכינו אוכל בשרי בתנור/מחבת לאחר שהוכן בו מאכל חלבי (לאחר פחות מ-24 שעות), האם ניתן לנקות ולחכות 24 שעות וזה מועיל ? ושאלה אחרונה – מה נקרא בחזקת חלבי ובחזקת בשרי וכמה זמן צריך לחכות לפני/אחרי אכילתם. מצטער על עומס השאלות, אבל אלו דברים שמטרידים ממש את מנוחתי. תודה

שימוש במיקרוגל ``טרף``

שלום רב, בהמשך למספר תשובות שראיתי בשו``ת: מיקרוגל במקום ציבורי (מקום עבודה) שידוע בוודאות שהשתמשו בו בבשר טרף - האם יש איזושהי אפשרות להשתמש בו ? תודה,

בישול עכום

לגבי אכילה במסעדה צמחונית בחו``ל במקום שאין בעייה של בשר כמו מסעדה בודהיסטית. מה האסור של בישול עכום והאם אפשר להקל בו.

הצבת תנור אפיה במרפסת של האמבטיה

שלום רב עברנו לדירה ובה תנור ``בילט אין`` עם תא אפיה אחד, בשרי. את התנור שיש ברשותנו, חשבנו לשים במרפסת השירות, היוצאת מהאמבטיה, ושם לאפות חלות ומאפים חלביים. האם יש בעיה עם כך שהמעבר לתנור וממנו (עם הפשטידות והחלות) הוא דרך חדר אמבטיה ושירותים? תודה.