מתן כשרות לצער בעלי חיים

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי May 6, 2005 | 237 views
שלום כבוד הרב. ללא קשר לשאלה האם שחיטה הלכתית גורמת לצער בעלי חיים, מטרידה אותי שאלה אחרת. האם כאשר רב נדרש לתת תעודת הכשר למזון כלשהו מן החי (בשר או מוצרים אחרים כמו חלב וביצים), יש לתנאי האחזקה של בעלי החיים משקל בהחלטה האם להעניק כשרות למוצרים ? רוב הלולים, והרפתות (פיטום), גורמים לבעלי החיים הגדלים בהם לצער רב, בכל שלבי הגידול, משלב הפיטום ועד להובלה למשחטות. האם יש משמעות הלכתית למושג צער בעלי חיים ? או שכל עוד השחיטה התבצעה על פי ההלכה לית לן בה ? אני לא מאריך בפרטים, כי אני מניח שהרב מודע לתהליך גידול בעלי החיים בארץ, אך אשמח להוסיף על מה שכתבתי באם הרב יהיה מעוניין. כמו כן, חומר רב נמצא באתר אנונימוס. אודה על תשובתך, עמיר

The Rabbi's answer

מתן כשרות לצער בעלי חיים

בדרך כלל, בעלי חיים המגודלים בצורה שאינה ראויה, גם אינם כשרים, זה מתחיל בהאבסת אווזים, שגורמת לקריעת הצוואר, וממשיך בדחיסת עופות ופגיעתם זה ברגלי זה. המומים הללו נראים לעין הבודק, ואז אי אפשר להכשיר זאת לאכילה. מבחינת הדין היסודי, אם בעל החים גודל בצורה שאינה שומרת עליו, והרב לא יודע זאת הוא עשוי לתת תעודת כשרות, אם לא נגרם נזק לבעל החיים. כי הרב אינו מעסיק צוות שיבדוק את כל מהלך חייהם של בעלי החיים המובאים לפניו, ויוודא שלא נגרם להם צער אף רגע מחיהם. חיבים לשמור על טובתם של בעליי החיים, כל בעלי החיים, וגם על טובתם של האנשים.
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: July 6, 2005

שמירת כשרות בבית חילוני

הרב לאו שלום! אני בחור מתחזק מבית חילוני, ב``ה שומר מצוות כבר מספר שנים, אך בבית לא מקפידים בענייני כשרות כנדרש בהלכה. יתרה מכך, כל פעם שאני מעלה את הנושא ומעוניין להקפיד יותר הדבר גורם לריב גדול, בטענות שונות ומשונות כגון שאצל הוריהם לא היו עושים כך והם היו מספיק דתיים, ולדעתי גם בשל הפחד שאפסיק לאכול בבית בעתיד. אציין ראשית כי ברור לי ששמירת הכשרות לכתחילה היא לא כפי שאני נוהג, ושיש להחמיר, אולם אבקש מהרב להסביר ולבאר לי את ``גבולות הגזרה`` של ההלכה בנושא במצבי המיוחד (שניתן אולי אף לקרוא לו בדיעבד). אחלק את הבעיות כפי שאני מבין אותם ל-3 : 1. כלי האוכל והבישול משמשים גם לבשרי, גם לחלבי וגם לפרווה, וברובם לא טבולים. 2. בשטיפה מניחים את כלי האוכל ביחד בכיור (יש כיור אחד בלבד) ולאחר מכן במדיח. 3. בחימום אוכל בתנור ובמיקרוגל לא מקפידים על הפרש שעות או ניקוי. הפתרונות, ואולי אף אלתורים ניתן לומר, שמצאתי הם : 1. אני לוקח כל פעם צלחת/כוס וכד` מהסוף כך שבטוח עברו 24 שעות מאז השימוש האחרון בה. אני מתייחס לכל האוכל המבושל בסירים ומחבתות כבשרי. 2. אני סומך על העובדה שלרוב עושים מדיח פעם ביומיים שלושה, ולכן עוברים 24 שעות מרגע השימוש בכלים ועד להדחתם. 3. אני מחמם במיקורגל בכלי זכוכית סגורים עם כיסויי פלסטיק (נפרדים לבשר וחלב), ומתייחס לתנור כבשרי, ואם מעוניין לחמם חלבי בודק האם השתמשו בתנור ב-24 שעות האחרונות. האם אני נוהג כהלכה (אני הולך ע``פ ילקוט יוסף)? האם המתנה של 24 שעות ללא שימוש בכלי המאכל/הבישול/החימום מועילה ואפשר להשתמש בהם בכל שימוש לאחר מכן ? היה וקרה שהכינו אוכל בשרי בתנור/מחבת לאחר שהוכן בו מאכל חלבי (לאחר פחות מ-24 שעות), האם ניתן לנקות ולחכות 24 שעות וזה מועיל ? ושאלה אחרונה – מה נקרא בחזקת חלבי ובחזקת בשרי וכמה זמן צריך לחכות לפני/אחרי אכילתם. מצטער על עומס השאלות, אבל אלו דברים שמטרידים ממש את מנוחתי. תודה

שימוש במיקרוגל ``טרף``

שלום רב, בהמשך למספר תשובות שראיתי בשו``ת: מיקרוגל במקום ציבורי (מקום עבודה) שידוע בוודאות שהשתמשו בו בבשר טרף - האם יש איזושהי אפשרות להשתמש בו ? תודה,

בישול עכום

לגבי אכילה במסעדה צמחונית בחו``ל במקום שאין בעייה של בשר כמו מסעדה בודהיסטית. מה האסור של בישול עכום והאם אפשר להקל בו.

הצבת תנור אפיה במרפסת של האמבטיה

שלום רב עברנו לדירה ובה תנור ``בילט אין`` עם תא אפיה אחד, בשרי. את התנור שיש ברשותנו, חשבנו לשים במרפסת השירות, היוצאת מהאמבטיה, ושם לאפות חלות ומאפים חלביים. האם יש בעיה עם כך שהמעבר לתנור וממנו (עם הפשטידות והחלות) הוא דרך חדר אמבטיה ושירותים? תודה.